לפי מקורות יודעי דבר שצוטטו באתר א-שארק הסעודי, השליח האמריקאי למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, העביר למתווכים את עמדת וושינגטון בנוגע להשתתפות חמאס בשלטון בעזה בתום המלחמה. וויטקוף, כך דווח, ציין כי ארה"ב תהיה מוכנה לקבל את השתתפות חמאס בממשלה, בתנאי שהארגון יפסיק את פעילותו הצבאית.
על פי הדיווח, הממשל האמריקאי הציע לחמאס, באמצעות המתווכים, הסכם שניתן למימוש על ידי מספר צעדים ראשוניים, ביניהם שחרור 10 חטופים ישראליים במסגרת תנאים להסכם חלקי. בתמורה, חמאס יתחייב להפסיק את הלחימה ולהסכים להפסקת אש למשך עד 70 יום, זמן שבו יימשכו המגעים למציאת פתרון ארוך טווח.
ההסכם האמריקאי, כך על פי הדיווחים, שונה מההצעה הישראלית שציפתה להפסקת אש קצרה יותר, בת 45 יום בלבד. הצעת וויטקוף מציינת גם את הצורך בקיום משא ומתן במהלך תקופה זו, במטרה להגיע להסכמים ארוכי טווח שיביאו לסיום הסכסוך.
עם זאת, חמאס מצידה הגיבה להצעה האמריקאית בדרישות משל עצמה. במסגרת המגעים, שלחו אנשי חמאס את עמדותיהם למתווכים, בהן דרישה להסכם רחב יותר, שיכלול שחרור כל החטופים הישראלים, אם חיים ואם מתים, בתמורה לשחרור מספר מחבלים פלסטינים. עוד דרשו בחמאס הפסקת אש קבועה, יציאת כוחות צה"ל מעזה, ניהול הרצועה על ידי גוף עצמאי ודרישה להסדרים ביטחוניים שיבטיחו יציבות לאורך זמן.
במקביל, לצד הצעות אלו, אנשי חמאס מבקשים להשיג את תחילת שיקום הרצועה וכניסת סיוע הומניטרי מיידי. הם הציעו גם פיקוח על אחסון נשק והפסקת פעולות צבאיות, כולל חפירת מנהרות. מהצד הישראלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו מצידו הביע התנגדות לפשרה שהציע חמאס. הוא הבהיר כי ישראל לא תסכים לדרישות אלו, והדגיש את הצורך להשיג "כניעה מוחלטת" מצד חמאס, כפי שתיאר זאת, ולאפשר ישראל להפעיל את מרותה הביטחונית על עזה במלואה.
כזכור, אתמול צוטט גורם מצרי המעורה בפרטים ברשת "אל-ערבייה" וחשף כי במהלך מגעים אינטנסיביים עם מתווכים מצריים בשני הימים האחרונים, נציגי הממשל האמריקאי המעורבים במשא ומתן הביעו את הסכמתם לרעיונות שנידונו, בהם דחיית ההחלטה להטיל פיקוח מחמיר על כלי הנשק של חמאס וארגוני הטרור ברצועה. בנוסף לכך, נדונה גם אפשרות לגירוש בכירים מארגוני הטרור מרצועת עזה.
חמאס (צילום: REUTERS/Hatem Khaled)
הגורם המצרי ציין כי במעגל הפנימי של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, השתכנעו כי המדיניות הנוכחית של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שמתמקדת בשחרור חטופים דרך אמצעים צבאיים, לא תניב את התוצאות המיוחלות.
לפי הגורם, האמריקאים סבורים כי ההחלטה להגלות את הבכירים מארגוני הטרור איננה ישימה, וזאת בשל מספר קשיים. בין השאר, ישנו חשש מצד המדינות שאליהם יועברו הבכירים לשינוי המצב הביטחוני באזורן, כמו גם העובדה שמדובר בכמות גדולה של אנשים, כ-3,000 עד 5,000 בני אדם. הגורם הציע כי ישנו שינוי בגישה האמריקאית ביחס להסדרים האפשריים ברצועה, מה שמעורר אופטימיות בקרב המתווכים שההסכם המקיף יוכל להתממש בעתיד הקרוב.
ההצעות שעל השולחן כוללות הפסקת אש זמנית שתהיה חלק ממהלך רחב יותר שמיועד להוביל למשא ומתן ארוך טווח. המטרה היא להימנע מהצגת נוסחאות סופיות בשלב זה, אלא להותיר פתח לדיונים על הסדר כולל שיתקיימו בהמשך, על מנת למצוא פתרון בר קיימא בין הצדדים. 4o mini
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.