חתימת הסכם הסחר בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אמורה הייתה להיות רגע של הקלה ליבשת הישנה. אחרי חודשים של מתיחות גוברת ואיום מוחשי למלחמת סחר, נראה שסוף-סוף מתייצבת נוסחה קבועה: תקרת מכס של 15% על רוב המוצרים האירופיים המיוצאים לארה״ב – בהם רכבים, מוליכים־למחצה ותרופות – לצד ביטול מלא של מכסים על קטגוריות נבחרות כמו מטוסים, חלקי חילוף, חקלאות, תרופות גנריות וכימיקלים.
כמו ההסכם שנחתם לאחרונה בין ארה"ב ליפן, גם כאן ניכרת המגמה שהממשל האמריקאי מתכנס סביב מדיניות סחר קבועה וברורה מול שותפות הסחר המרכזיות שלו. עבור השווקים הפיננסיים מדובר בבשורה חיובית, המסירה את עננת חוסר הוודאות שאפפה את יחסי הסחר חוצי האטלנטי ומאפשרת לעסקים לתמחר מחדש את הסיכונים.
אך מה שנראה כצעד חיובי בעיני וול סטריט, מתקבל בגבות מכווצות בבריסל. גורמים באיחוד האירופי מביעים תסכול מהמהירות בה הסכימה הנציבות לדרישות הבית הלבן, במיוחד בכל הקשור להתחייבות לרכש גז טבעי, נפט, דלק גרעיני וציוד צבאי מארה"ב. "זו התוצאה הטובה ביותר האפשרית בתנאים הנוכחיים", הודה קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, אך הוסיף כי יש לבחון את המשמעויות לעומק.
גם בתוך מוסדות האיחוד יש מי שמזהירים מפני ההסכם וחוששים שמדובר בתקדים מסוכן, ושההסכם מאותת לעולם שבריסל מוכנה להתגמש עד כדי ויתור על עקרונותיה כדי למנוע עימות כלכלי ישיר עם וושינגטון.
מן הצד השני, יש מי שמבקשים להרגיע. חואקין ת'ול, כלכלן בכיר בבנק EFG השווייצרי, מדגיש כי "מדובר בצעד חיובי שכן הוא יוצר יותר ודאות בשביל עסקים לגבי עלויות וגישה לכמה מהשווקים החשובים ביותר שלהם, וגם בהקשר של אי־ודאות בסחר העולמי מדובר באות חיובי לכך שארצות הברית פועלת לחתום על הסכמי סחר עם כמה משותפות הסחר הגדולות שלה – יפן, האיחוד האירופי, סין, קנדה ומקסיקו".
חואקין ת'ול (צילום: באדיבות EFG)
חואקין מציין כי שאלת מיליון הדולר שתקבע את ההשפעה הסופית על הצרכן האמריקאי ועל האינפלציה היא כיצד תגיב שרשרת האספקה. האם החברות האירופיות יוכלו לגלגל את עלויות המכס אל הצרכן האמריקאי, או שייאלצו לספוג את הפער בשולי הרווח או אפילו להעלות מחירים בשווקים אחרים?
כרגע, עסקים רבים ממתינים לפרטים המדויקים שיגיעו ככל שיתברר האם ענפים מסוימים יזכו להקלות נוספות, מכסות ייחודיות או גישה מועדפת. מבחינתם, מדובר לא רק בהסכם פוליטי אלא בתנאי משחק חדשים, שעשויים להשפיע על החלטות השקעה, מיקום מפעלים ושרשרת ייצור.
ובינתיים, באירופה לא כולם ממהרים להרים כוסית. ההסכם אמנם פותר את המשבר הנוכחי – אך גם מזכיר עד כמה עמוק הפער בין הרצון האירופי באוטונומיה לבין הצורך המתמיד בתיאום עם וושינגטון. האם מדובר בפרק סיום למלחמת הסחר או רק בהפוגה טקטית לפני סיבוב נוסף? התשובה, ככל הנראה, תתבהר כבר בקרוב.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.