משלחת חיילים ישראליים שביקרו במוזאון אושוויץ-בירקנאו קיבלה הוראה להסיר את דגלי המדינה במהלך טקס שנתי, כך על פי דיווח בעיתון "The Times". חברי המשלחת קראו לאירוע המשפיל "אנטישמיות וניסיון לעצב מחדש את הנרטיב ההיסטורי".
קבוצה של 180 חיילי צה"ל וקציני ביטחון ביקרו במסגרת תוכנית "עדים במדים", שמטרתה לשמר את זיכרון השואה באמצעות חשיפה לאתרים היסטוריים. האירוע התרחש באתר מחנה הריכוז וההשמדה לשעבר שנוהל על ידי גרמניה הנאצית. כ-1.1 מיליון איש, בעיקר יהודים אך גם פולנים, בני רומה וסינטי ושבויי מלחמה סובייטים נרצחו במחנה בירקנאו, הסמוך למה שהוא כיום העיר הפולנית אושווינצ'ים. המשלחת התכוננה להיכנס לתוך המחנה כשהיא נושאת את הדגלים, אך קצין ביטחון של המוזאון התערב ודרש מהם להסירם.
"היינו מוכנים לטקס, צועדים במבנה עם דגלים, בליווי חצוצרה, כמקובל", אמר ב', אחד המשתתפים, לכלי תקשורת ישראליים. "בשער הידוע לשמצה, הקצין הפולני עצר את האנשים בחזית ודרש שלא ניכנס עם דגלים. הצוות הפולני המקומי והקצינים הבכירים שלנו התווכחו, אך ללא הועיל".
שער הכניסה למחנה אושוויץ, "העבודה משחררת" (צילום: רחלי קירמה)
בהצהרה שהגיעה לידי עיתון "הטיימס", המוזאון אישר את התקרית עם "משלחת צבאית ישראלית", אך אמר כי מדובר היה באיש צוות האבטחה של המוזאון שהתערב – ולא המשטרה הפולנית. על פי ב', בסופו של דבר הדגלים הוסרו ואוחסנו ברכב והמשלחת נכנסה למחנה בדממה, והוא תיאר את האווירה במקום כ"מתוחה".
מהמוזאון נמסר כי ההנהלה "מודאגת מאוד מהאירוע", והאשימו את מארגני המשלחת ב"כישלון לעמוד בהליכים". עוד נמסר: "המוזאון לא עודכן מראש על הטקס הרשמי המתוכנן, שכלל מצעד צבאי עם דגלים".
הם שבו והדגישו שמותר להכניס דגלים וכרזות על עמודים "רק במהלך טקסים מאורגנים ורשומים". גורמים רשמיים תיארו את חוסר התיאום המוקדם כגורם ל"תקרית מיותרת לחלוטין". בהצהרה נכתב: "אמצעים אלה נועדו להגן על כבודו, רצינותו והניטרליות של האתר".
חברי המשלחת הישראלית הביעו זעם: "שום טקס במדים מעולם לא הופסק באמצע", אמר ב', ומנה ביקורים קודמים בטרבלינקה, במיידנק ובבירה ורשה. "בכל שנה משלחות נכנסות עם דגלים. יש תמונות של קצינים במדים עם דגלים בבירקנאו. אנחנו מאמינים שזה נובע משילוב של אנטישמיות וניסיון לעצב מחדש את הנרטיב ההיסטורי".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.