Connect with us

חדשות בעולם

המשבר בענף בריאות הנפש: אלפי ממתינים לכל איש מקצוע

Published

on




במכתב מיוחד ששלחה השבוע התאחדות הסטודנטים הארצית לחברי הממשלה בקריאה לפעול להחזרת כל החטופים שנותרו בשבי ברצועת עזה היא העניקה תזכורת לנתונים לגבי השפעת מצב המלחמה על הסטודנטים בישראל שמהווים גם את עיקר כח המילואים הלוחם של צה"ל.

47% מהסטודנטים פנו או שוקלים לפנות לקבלת סיוע נפשי, 68%  מהסטודנטים מדווחים כי מצב החטופים גורם להם לתחושות של דאגה או מתח. בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל כל סטודנט חמישי או אפילו רביעי שירת או משרת במילואים במלחמת ה-7.10, חלקם מאות ימים במצטבר. מחצית מכ-18 אלף פצועי צה"ל במלחמה עד כה הם גם או בעיקר נפגעי טראומה נפשית ובמשרד הביטחון מתמודדים מאז פרוץ המלחמה עם מחסור אדיר במטפלים בישראל מכל מקצועות בריאות הנפש והתורים בהתאם. כשאלפי ממתינים לכל איש מקצוע.

 במענה למציאות המורכבת הזאת יצרו יחד התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ועמותת נט"ל את מלגת "אנחנו על זה – "תוכנית תמיכה וליווי רגשי ואקדמי לסטודנטים וסטודנטיות ממעגל הפגיעה הראשון של המלחמה. במסגרת התוכנית, סטודנטים ממקצועות טיפוליים מעניקים ליווי אישי לסטודנטים שנפגעו מהמלחמה – ובהם משרתי ומשרתות מילואים, נפגעי פעולות איבה, מפונים, שורדי מסיבות הנובה, בנים ובנות במשפחות שכולות ומשפחות חטופים.

הליווי מתמקד בהתמודדות עם השלכות המלחמה ברמה האישית, הנפשית והאקדמית, וכולל סיוע בבניית שגרה, תמיכה רגשית, תכנון לימודים וקריירה, והכוונה כללית לחיים לצד הטראומה. המלגה פועלת בכלל המוסדות האקדמיים בישראל והסטודנטים המלווים זוכים להכשרה מקצועית ולליווי שוטף מטעם נט"ל – ומקבלים מלגה בתמורה לפעילותם. בכך, התוכנית מחזקת גם את דור המטפלים העתידי וגם את הסטודנטים הזקוקים לעוגן בשגרה שנקטעה.

 סיון קורן, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אומרת: "מאז ה-7.10, סטודנטים רבים מנסים להחזיק שגרה תחת תנאים בלתי אפשריים עם שירות מילואים ממושך, פינוי מהבית, או התמודדות עם אובדן וטראומה. 'אנחנו על זה' היא הדרך שלנו לוודא שאף סטודנט לא נשאר לבד במסע הזה". יעל מזר חאיק, מנהלת תחום אקדמיה במחלקת פיתוח אישי וקריירה בנט"ל, מוסיפה: אנחנו גאים להוביל מקצועית את התוכנית החשובה הזאת. הסטודנטים שפונים אלינו מרגישים אבודים. חלקם היו סטודנטים מצטיינים והמלחמה פגעה ביכולת שלהם להתרכז, לנהל את עצמם מול עומס המשימות ואף למצות את הזכויות שמגיעות להם. מילגאי התוכנית מקבלים מנט"ל מעטפת של הדרכה וליווי מקצועי שמאפשרים להם לתת תמיכה רגישה, מקצועית ומיודעת טראומה לסטודנטים".

 אלה סניור, סטודנטית לפסיכולוגיה באונ' בן גוריון שנה ג', מספרת: "היום אני מלווה שלושה סטודנטים, שלכל אחד מהם סיפור שונה. ה-7.10 השפיע עליהם בצורות שונות – חלקם גויסו למילואים, אחרים מתמודדים עם השלכות רגשיות. אני עוזרת להם לשמור על הרצף ולתכנן את הזמן בצורה שתאפשר להם להישאר בלימודים, אבל לא פחות מזה – אני נמצאת שם כדי שהם לא ירגישו לבד. עם הזמן נרקם בינינו קשר קרוב ואני מרגישה שזו הדרך שלי לעזור להם להחזיק את מה שקורה מחוץ למילואים שהם מנסים לא לאבד".

אלה סניור (צילום: פרטי)
אלה סניור (צילום: פרטי)

 ל', אותו מלווה אלה, סטודנט להנדסת חשמל ב־HIT , שירת עד כה 340 ימי מילואים, מספר: "התחלתי ללמוד בתחילת הקבע, וסיימתי את השנה הראשונה עוד בזמן השירות. איך שהשתחררתי – קיבלתי צו 8, ומאז אני נון־סטופ במילואים ולומד תוך כדי. הצטברו לי המון פערים בלימודים ויצא שבחודשיים ושבועיים השלמתי 11 קורסים, ובתוך כל זה אני עדיין עושה מילואים. אופי התפקיד שלי הוא אינטנסיבי מאוד, ימים שלמים בלי שינה, והשילוב הזה פשוט לא הגיוני – לצאת לשטח ואז למצוא זמן להשלים הרצאות או להבין חומר". ל' מוסיף: "כשאתה במילואים, שום דבר אחר לא מעסיק אותך חוץ מהצבא. אני נפגש עם אלה פעם בשבוע וזה מאוד עוזר לי כי גם כשאני כבר יוצא לאזרחות, עדיין ממשיכים לקרוא לי למילואים. חשבתי לקחת הפסקה אבל היום אני יכול להגיד שעשיתי שנה ומשהו של מלחמה ויחד עם אלה הצלחתי להישאר".

 שקד חזאזי, סטודנטית לפסיכולוגיה, שנה ג׳ באונ' בן גוריון, מלווה את גיא סעדון: "הגעתי למלגה כמעט במקרה, אבל מהר מאוד הבנתי שזו הדרך הכי נכונה עבורי לקחת חלק ולהיות משמעותית בתקופה שכל כך הרבה אנשים מתמודדים בה. אחד הרגעים הכי חזקים מבחינתי היה כשהוא לא ויתר על המפגשים שלנו גם מתוך השטח – אפילו בזמן שמירות ארוכות ומתישות. באותם רגעים הבנתי עד כמה התוכנית הזאת באמת מצליחה לגעת. הרגשתי שהוא סומך עליי. להיות שם בשבילו, לעזור לו לעבור את המעברים החדים שבין שדה הקרב לכיתה – זו זכות גדולה".

גיא הוא סטודנט למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, עשה עד כה 307 ימי מילואים ואת הסמסטרים האקדמיים הוא נאלץ לפתוח ולסגור בין שמירות למבצעים: "פניתי למלגה אחרי שהבנתי שכל פעם שאני חוזר ממילואים, לוקח לי זמן להתאפס. אתה חוזר פתאום לשקט של היומיום, ללימודים, לחיים האזרחיים – וזה לא פשוט. חיפשתי מישהו שילווה אותי, לאו דווקא רק בלימודים אלא בכלל – מישהו שיעזור לי לעשות סדר בראש".

שקד חזאזי (צילום: פרטי)
שקד חזאזי (צילום: פרטי)

 גיא מספר: "לפעמים אתה מצטרף לסמסטר באמצע, לפעמים יוצא למילואים וחוזר ישר לתקופת מבחנים, כל זה בתוך תחושת נתק כאילו העולם ממשיך הלאה ואתה מנסה להחזיק חיים רגילים. היו רגעים שחשבתי לפרוש, במיוחד בהתחלה. אבל זה ששקד נשארה שם, שהלכה איתי את הדרך הזו, החזיקה איתי את המחשבות והלבטים – זה מה שעזר לי להישאר על המסלול. היא סטודנטית כמוני, כן? ועדיין מרגיש כאילו אני מדבר עם אשת מקצוע עם ניסיון חיים ויכולות מטורפות". אם גם אתם חווים קשיים במהלך הלימודים ומתקשים לעמוד בקצב, קו הסיוע של נט"ל לליווי רגשי ואקדמי עבורכם במספר:  3362*





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים