כוונתו של ראש הממשלה למנות את האלוף דוד זיני לתפקיד ראש שב”כ, תוך התעלמות מפסיקת בג”ץ ולפני שהיועצת המשפטית לממשלה גיבשה הנחיות, צפויה להיתקל בקשיים משמעותיים וסביר שלא תתממש.
פסיקת בג”ץ בעתירתו של ראש שב”כ נגד פיטוריו היא מהפסיקות החשובות בשנים האחרונות. נאמר בה, בין היתר, כי “נאמנות של מערכת ביטחונית אינה נאמנות לממשלה מסוימת או לראש ממשלה כזה או אחר אלא לציבור הישראלי כולו”.
השופטים גם מצאו לנכון לציין שראש שב”כ הוא תפקיד ממלכתי, על כל המשתמע מכך. מכאן נובע כי מעתה ואילך לא יוכל ראש ממשלה למנות ראש מערכת ביטחונית לאחר שקיבל הסכמה של המועמד להיות נאמן לו אישית.
דוד זיני (צילום: דובר צה"ל)
לקביעה המחודשת בדבר הממלכתיות של תפקיד ראש שב”כ יש גם השלכות על תפקוד הארגון. מהתצהיר של רונן בר עולה שהוא התבקש על ידי ראש הממשלה לבצע מעקב פוליטי אחרי פעילי מחאה נגד הממשלה וסירב לכך. זו הייתה כנראה תחילת המשבר בין נתניהו לבר, משבר שהביא בסופו של דבר לפיטורי בר.
בעקבות פסק הדין והנחיות היועמ”שית נראה שתהליכי המינוי ואף הפיטורים של ראש שב”כ יהיו מעתה מוסדרים יותר, עם איזונים ובלמים נדרשים. המחוקק של חוק השב”כ לא העלה בדעתו מצב שבו ראש ממשלה לא יפעל באופן ממלכתי בנושאי ביטחון, אלא לפי שיקולים פוליטיים ואישיים. בפני בית המשפט לא עמדה ברירה אלא לפסוק בהתאם למה שברור לפחות מאז תחילת שנות ה־60: השירות פועל על פי אמות מידה ממלכתיות.
ראש שב”כ הבא והבאים אחריו יידעו שהציבור בוחן את מעשיהם לפי קנה מידה ממלכתי ולא ייתכן מצב שבו ראש שב”כ ינמק פעולות שאינן ממלכתיות בכך שקיבל הנחיות מראש הממשלה.
לדוגמה, ראש שב”כ “מטעם” לא יוכל לפקח על פעילים פוליטיים המתנגדים לממשלה בנימוק קלוש שהוא פועל לסיכול חתרנות – אחד מתחומי האחריות של שב”כ לפי החוק. הוא גם לא יוכל להחליט לא לטפל בטרור יהודי, דבר שנכלל בהגדרת תפקידו של הארגון בסיכול טרור וחתרנות, בנימוק שזהו תפקידה של המשטרה.
רונן בר, בנימין נתניהו (צילום: רויטרס,חיים גולדברג, פלאש 90)
לדעתי, בעקבות פסיקת בג”ץ נוצרה הזדמנות לתקן את חוק שב”כ לא רק בתהליכי המינוי והפיטורים של הראש, אלא בעניין תפקידו של הארגון בסיכול חתרנות. בהיעדר הגדרה מהי חתרנות, הדבר מושאר כיום לפירוש ראש הממשלה וראש שב”כ, שלא כמו בדמוקרטיות מערביות, שם יש הגדרה ברורה לחתרנות כדי למנוע שימוש במושג לפעילות נגד מתנגדים פוליטיים.
בשנת 2017 נדרש שב”כ להגדיר מהי חתרנות כתוצאה מבג”ץ של האגודה לזכויות האזרח, אך ההגדרה שנמסרה ליועץ המשפטי לממשלה לא פורסמה מעולם. עדיין היא בעייתית ומאפשרת לשב”כ לפעול נגד גורמים פוליטיים באופן שאינו ממלכתי.
הכותב הוא מרצה במרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה