
בעיצומה של הלחימה, כשברקע מתנוססת הכותרת "ארה"ב תקפה בפורדו", שר המורשת עמיחי אליהו ניפק אמירה מסעירה: ישראל פועלת עם האופוזיציה באיראן. בניסיון למזער נזקים, דמויות בולטות בתקשורת מיהרו לבטל את דבריו בהבהרה שאינו מצוי בסוד הדברים. פליטת פה או גילוי סוד, אליהו התפרץ לדלת היחידה שנכתב עליה בשבועות האחרונים אין כניסה.
בזמן שהממשלה וכוחות הביטחון לא היססו לקחת אחריות על מבצעים מודיעיניים ותקיפות מתקנים רגישים, כל שקשור בהפלת משטר האייתוללות נותר טריטוריה אסורה שעליה מותר לדבר ברמיזה בלבד, או כאיום. העמדת הפנים הזכירה את הצנזורה על פגיעות הטילים מאיראן. כפי שמספיק לפתוח טלגרם או ערוץ זר כדי להבין מיקום מדויק ולשרטט את היקף נזק, לא קשה להבין שישראל מקדמת את האינטרס להחליף את ההנהגה ששואפת להשמדתה.
בשני המקרים המטרה היא מזעור החשיפה. בחלק המדיני, הסיכון גבוה יותר – הכשלת המבצע דרך מיצוב האופוזיציה כזרה. בהתאם, למעט הצהרות שרים על ההכרח בהחלפת המנהיג העליון עלי חמינאי, מידת מעורבותה של ישראל בנעשה בפוליטיקה האיראנית נשארת שאלה. כאן התשובה לא תימצא באף קבוצת חדשות פיראטית.
Source link