Connect with us

כלכלה

המספרים נחשפים: מה שקורה ברכבת ישראל עולה למשק הון תועפות

Published

on




עשרות אלפי נוסעים ממלאים מדי יום את קרונות הרכבת בקו שמחבר בין ירושלים ותל אביב, ורבים מהם עושים זאת בגלל העבודה – אם זה תל אביבים שנוסעים לעבוד במשרדי ממשלה שנמצאים ברובם בבירתנו הנצחית, או ירושלמים שנוסעים לעבוד באחת מחברות ההייטק שכבר הפכו למזוהות עם העיר העברית הראשונה.

ההגעה לעבודה באמצעות רכבת היא פתרון נוח ומקובל בעולם, בין היתר מכיוון שהיא מאפשרת להתחיל את העבודה כבר מהדרך ולא לחכות להגעה למשרד. ברכבת אפשר לפתוח מחשב, לבדוק מיילים, להתקדם עם פרויקטים, להשתתף בזומים ובכללי להיות פרודקטיבי. הבעיה עם כל הרשימה הזו היא שהיא דורשת מצרך קטן שנקרא אינטרנט יציב, מצרך שהפך להיות מובן מאליו כמעט בכל מקום במדינה – למעט ברכבת שמחברת בין שתי הערים הגדולות בישראל.

התוצאה היא שגם עובדים שהיו מסוגלים ומעוניים להפוך את זמן הנסיעה לשעת עבודה פשוט מוותרים מראש. במקום להוציא מיילים, להשתתף בזום או לסגור משימות, הם בוהים בחלון ומאבדים עשרות דקות יקרות בכל כיוון. ומה קורה כשמכפילים את זה בעשרות אלפי נסיעות מדי יום? בעיות הקליטה כבר לא נשארות בגדר מטרד טכנולוגי, אלא הופכות לנזק כלכלי של מאות מיליוני שקלים.

רכבת ישראל בו למודיעין  (צילום: רכבת ישראל)
רכבת ישראל בו למודיעין (צילום: רכבת ישראל)

"קשה מאוד להעריך במדויק את שווי הזמן שאובד בגלל בעיות קליטה", אומר פרופ' יורם שיפטן מהטכניון וראש המרכז הישראלי למחקר בתחבורה חכמה, "חלק מהנוסעים לא באמת היו עובדים, אחרים היו מנצלים רק חלק מהזמן. אבל ברור שככל שיש יותר יכולת לעבוד בזמן הנסיעה, העלות הכלכלית של 'בזבוז הזמן' קטנה".

שיפטן לא נוקב בגובה העלות המדוברת ומציין כי המחקרים חלוקים בנושא, אבל מסביר כי לפי נוהל פר"ת לבדיקת כדאיות בפרויקטים תחבורתיים מקובל להפחית בעלות זמן הנסיעה כאשר אפשר לעבוד בה. "ההפחתה הזאת עומדת על כ-5% מהערך השעתי. אבל אם אי אפשר לעבוד – אז גם אין סיבה להפחית והמשמעות היא שהערך השעתי אובד כולו". כלומר, העלות למשק תהיה כל אותם 5 אחוזים שיכולנו להפחית ולא הפחתנו.

אם בכל זאת ננסה לשים מספר על השולחן באמצעות "חשבון סנדלרים", אפשר להניח בהערכה גסה שמדובר בבין 87 ל-254 מיליון שקל בשנה: על פי רכבת ישראל מדי יום נוסעים בקו כ-40 אלף נוסעים, ונסיעה מירושלים לתחנה דמיונית שנמצאת במרכז תל אביב בין תחנות סבידור (45 דקות) והשלום (43 דקות) תימשך 44 דקות בממוצע. כלומר, גם אם נניח שרק 30% מהם היו מנצלים חלק מהנסיעה לעבוד, ושגם הם לא היו מנצלים את כל הנסיעה, עדיין מדובר באובדן של בין 3,000 ל-8,800 שעות עבודה בכל יום – ויש 250 ימי עבודה בשנה.

את התפוקה הממוצעת של עובד מקובל לקחת מנתוני העלות הממוצעת של עובד למעסיק, שהרי אף מעסיק לא ישלם לעובד יותר מהערך שהוא מייצר עבורו, וכך אנחנו מקבלים תפוקה חודשית ממוצעת של כ-18.5 אלף שקלים. אם נחלק את המספר הזה ב-160 שעות עבודה חודשיות, נקבל אמדן די מדויק לתפוקת שעת עבודה אחת של העובד השכיר הממוצע – 115.5 שקלים. הכפלה של שלושת הסכומים האלו תתן לנו את טווח הנזק השנתי המשוער למשק: 87 מיליון שקל אם נניח שרק שליש מהנסיעה היה מנוצל לעבודה, ו-254 מיליון אם נניח שקליטה סלולארית הייתה הופכת את כל הנסיעה ליותר פרודקטיבית. 

גם אם נשתמש בשיטת החישוב שהנזק הוא רק 5% משווי שעה, אבל עבור כל הנוסעים ולא רק 30% מהם, נקבל מספרים שהם אמנם נמוכים משמעותית, אך עדיין עומדים על עשרות מיליונים בשנה. וכשמכפילים את זה במספר השנים שחלפו מאז פתיחת הקו בספטמבר 2018, תוך התאמת שווי שעה לשכר הממוצע באותה שנה, אנחנו כבר מדברים על פגיעה במשק בסכום שנע בין 300 מיליון ל-1.5 מיליארד שקל – והכל בגלל בעיות קליטה שעדיין לא טופלו.

מטעם רכבת ישראל נמסר בתגובה: "אחרי שנים ללא פתרונות קליטה ברכבת ישראל, השרים רגב וקרעי הובילו מהלך לשיפור קליטת הסלולר לאורך צירי תחבורה מרכזיים. שני המשרדים פעלו יחד להסרת חסמים רגולטוריים ולחיבור בין תשתיות התחבורה לתשתיות התקשורת, מהלך שמוביל לשיפור משמעותי בשירות עבור אזרחי ישראל".

"הרכבת מיישמת פתרון לחריצת חלונות הקרונות המשפר משמעותית את הקליטה הסלולרית. עד כה נכנסו לשירות עשרות קרונות משופרי קליטה. ובמקביל נבחן פתרון לפריסת אינטרנט אלחוטי עוצמתי שעדיין נמצא בשלבי ניסוי. עוד מוסיפים כי בשיתוף משרד התקשורת פועלת הרכבת לשפר את הקליטה לאורך המסילות באמצעות אנטנות, מגברים ופריסת אמצעים ייעודיים במנהרות — כמו כבלים מקרינים וסיבים אופטיים — כדי לחזק את האות הסלולרי".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים