קשה להאמין עד כמה יציקת מתכת כסופה יכולה לעורר רגשות עזים כל כך; כבר יותר משבוע ימים שהיורוקאפ, שבו זכתה הפועל תל אביב, חורש את הארץ; מבארי, לניר עוז, לכפר עזה, שפיים, קרית אתא, שדמות דבורה ועוד עשרות ישובים שב"יורוליג בסקטבול" לא שמעו וגם לא ישמעו על קיומם. מדובר במסע נודד שבו עובר הגביע האירופי בין כל קברי ההרוגים והנרצחים מאז שבת 7 באוקטובר ועד היום. ולכל ישוב, ליד כל קבר שעליו מונח הגביע, משפחות וחברים מתרגשים ברגע המיוחד הזה.
"זאת היתה מערבולת של רגשות. לא הפסקתי לבכות", סיפר דוד לוי, אביו של סמל דניאל לוי מקרית מוצקין על הרגע שהגביע הגיע לקבר בנו שבבית הקברות הצבאי שבקרית אתא ביום חמישי האחרון. דניאל, לוחם בנח"ל, נפל בקרב ברצועת עזה. הוא היה אוהד מושבע של הפועל תל אביב וקברו מכוסה צעיפים ודגלים של המועדון האדום. "זה היה בשבילי רגע קשה וגם משמח. דניאל חלם כל כך על הרגע הזה, חיכינו שזה כבר יקרה ושהפועל תזכה בתואר. והנה, שסוף סוף זכינו בגביע קשה לי לראות שדניאל לא פה איתנו. הוא כל כך ציפה ליום הזה, חלם על כך שנשבור את ההגמוניה של מכבי תל אביב".