הממשלה הטילה פצצות זרחן כדי ליצור הסחה מכוונת

ההסבר פשוט עד כאב. נזכיר שבשבוע שעבר חזרה ישראל ללחימה בעזה. גם כאן העיתוי לא היה מקרי. נכון שחמאס נתן יופי של תירוץ, בסירובו להתגמש במשא ומתן אבל כבר עברנו תקופות ארוכות כאלה והתגברנו עליהם בקתרזיס של שחרור חטופים.

נזכיר גם, שההצבעה על התקציב בקצה קצהו של הדד ליין, היתה תלויה לראש הממשלה מעל הראש, וכדי לא להגיע לסיטואציה שבה הממשלה נופלת כי אין תקציב, הוא היה צריך לרצות את בן גביר וסמוטריץ', שדרשו לחזור ללחימה, והופ, אנחנו עמוק בציר נצרים, בן גביר השר לבטחון פנים, והכוכבים הסתדרו פיקס.

נעזוב לרגע את המילואימניקים העצבניים, שאף אחד מהם לא קפץ מאושר כשקיבל, שוב, צו גיוס לשלושה חודשים. גם לא את החזרה הבלתי מוסברת למלחמה, שמעמידה בסימן שאלה גדול את ההצהרות הבומבסטיות על "מיטוט החמאס" (שירה אתמול בערב שני טילים על שדרות) ו"הניצחון המוחלט". בואו נדבר על החטופים. או נכון יותר, בואו נעשה הכל כדי שלא ידברו על 59 החטופים שנמצאים במנהרות, אלא על דברים אחרים.

ואיך עושים את זה? נזכרים שזה הזמן לסגור את החשבון עם בר ומיארה, כי הנושא כל כך נפיץ וזרחני, שיעופו פה גיצים בטמפרטורה שתדליק שריפות, תעלה לאוויר אחלה מסך עשן ויאללה בלגן. אבל זה לא הכל.