ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) הוקמה ב־29 בדצמבר 2022. אלמלא הנפילה הנוראה בתולדות המדינה, שהתרחשה 9 חודשים ושבוע לאחר הקמתה ושינתה ללא היכר את כל מהלכי ההיסטוריה – היו לממשלה הזאת כל הסיכויים להיכנס לספרי ההיסטוריה המודרנית תחת הכינוי "ממשלת הפטור מגיוס חרדים".
איש כנראה לא זוכר את זה היום. אולי חברי הכנסת משה גפני, אריה דרעי והשר יצחק גולדקנופף – וגם הם היו מעדיפים לשכוח. הלך הרוח במגזר החרדי של כפסע מביאת המשיח. ממשלת ימין על מלא בישרה טובות ובגדול. החרדים תכננו להתחיל מחקיקת בזק של חבילת הפטור הגדולה: חוק גיוס + חוק יסוד: ערך לימוד התורה. הראשון היה פוטר את הרוב הגורף של בני המגזר מכל סוג של התקשרות עם צבא הגנה לישראל. השני – תוכנן כשכפ"ץ עבור הראשון, להגן עליו מול כל עתירה עתידית שתוגש לבג"ץ, כמיטב מסורת ישראל.
האם היא תשרוד? ממשלת ישראל ה-37 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הפתרון הנכסף, האידאלי והאולטימטיבי נראה קרוב ונגיש עד כדי כך שיו"ר 'דגל התורה', משה גפני, אף ניסה להתנות את עצם הקמת הממשלה בחקיקת בזק של שני חוקי הפטור מגיוס לצה"ל. כל זה לא קרה, כידוע, וגם תוכניות נוספות רבות לא קרו, כולל תוכניות ההמשך של החרדים באשר לפתרון חקיקתי לגיוס בני מגזרם. כפי שטען כעבור שנה וחצי, במאי 2024, אותו ח"כ משה גפני אמר: "אין לממשלה הזאת סיעתא דשמיא". כבר אז קשה היה לחלוק על קביעתו.
כבר אז נימק גפני את מסקנתו הפסימית, בראש ובראשונה, באי העברת חוק הגיוס – לצד הבטחות הבחירות הנוספות של מפלגתו ושל מפלגת ש"ס שניתנו לבוחריהם ולא קוימו. מה נשתנה מאז, בשנה הנוספת שעברה לה ולא הביאה לחרדים את הבשורה המיוחלת? ובכן, השתנה כן השתנה.
הפוליטיקאים והרבנים החרדים עברו מספר שלבי התמודדות עם העובדה כי חוק גיוס איננו וגם לא נראה באופק. תחילה האמינו כי זה נדחה אך אפשרי, ורק צריך שתסתיים סאגת פיטורי דרעי. רק צריך שתסתיים סאגת הרפורמה המשפטית של יריב לוין. רק נעבור מלחימה עצימה ללחימה בעצימות נמוכה – ואז זה בטוח קורה…
ההנהגה החרדית ניסתה (חלקית, ולא תמיד בהצלחה) להתבדל, להתרחק, ובקצוות המגזר אף להתכחש לקטסטרופה של השבעה באוקטובר. זה אומנם הצליח – חלקית – בתוך חומות המגזר, אך המציאות החדשה קבעה עובדות בשטח, כולל בשטח הפוליטי. החרדים נאלצו להיפגש עם המציאות החדשה הזאת דווקא בנקודה הכי רגישה: בסוגיית הגיוס.
מפגינים נגד חוק הגיוס חוסמים כבישים (צילום: יוסי זליגר/TPS)
תחילה נאלצו להיפרד מהתוכנית המקורית לחוק חלומי, שהיה בהישג יד לפני השבת השחורה והפך לאשליה לא לגיטימית מייד אחריה. המציאות החדשה העלתה רף והגבירה ציפיות, בעוד החרדים נותרו באותו המקום ההשקפתי. חקיקת חוק גיוס הפכה למאבק חוק הגיוס. השנה האחרונה כולה הייתה ניסיון אחד גדול לגשר על הפערים שנפערו בשבעה באוקטובר – עד כה ללא הצלחה ניכרת.
הקלישאה הישנה מתארת בצורה הכי מדויקת את תמונת המצב: המקסימום שהחרדים מוכנים לתרום לצה"ל במציאות החדשה, שנה וחצי מפרוץ המלחמה, לא הצליח להתקרב למינימום שלא רק צה"ל, אלא החברה הישראלית הלא חרדית כולה, מוכנה לקבל בתור מוסכמה.
המספרים והפרמטרים לא מאוד השתנו, גם אחרי עשרות דיונים על חוק גיוס שהתקיימו בוועדת חוץ וביטחון. מה שאכן השתנה זאת ההבנה בקרב ההנהגה החרדית כי הממשלה החלומית שלהם היא, בעצם, משיח שקר שלא יביא בשורה. ההוכחה הכי טובה לכך זה הקונצנזוס שנוצר לאחרונה בקרב כל רבני המגזר, הספרדים, האשכנזים, הליטאים והחסידים גם יחד – סביב הקווים האדומים. כשהרב דוב לנדו הליטאי מעביר מסר זהה לזה של הרב משה מאיה המזרחי – כנראה שזאת העובדה ולא "אחת האפשרויות".
האמירה שתחילה יצאה בראיון של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לביטאון המפלגתי שלו, העיתון " הדרך" – תוך יממה התבררה כעמדה רשמית של החרדים לגווניהם ולפלגיהם. "אם לפחות בחור ישיבה אחד ייעצר על ידי משטרה צבאית בגין היותו עריק – המפלגות החרדיות יעשו את דרכן לאופוזיציה".
לתשומת ליבו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו: נראה כי הפעם לא מדובר באיום לצרכים פוליטיים, אלא פשוט במציאות. נתניהו החשדן והחששן מטבעו, בטח ער למצב זה ולא זקוק לתמרורי אזהרה חיצוניים. ההנהגה החרדית הבשילה לפרק את החבילה, כמעט ולא נשאר אצלה הסנטימנט כלפי הממשלה שהיא – עדיין – חלק חשוב ממנה.
בעוד כשבועיים וחצי הכנסת תחזור מפגרת החגים לשגרת העבודה שעלולה במהירות להתבהר כסוף פסוק. האולטימטום השקט והלא פומבי של ההנהגה החרדית: התקדמות משמעותית לקראת אישור החוק תוך חודש או גירושין, צריך להטריד את נתניהו יותר ממאה הצהרות לתקשורת. הפעם הם בשלים לעזוב – מה שהופך את סוגיית חוק הגיוס לאירוע בעל פוטנציאל פוליטי נפיץ ביותר.
בנימין נתניהו, משה גפני (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו, כמובן, יעשה הכל כדי לחוקק חוק גיוס. אם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יסומן כמכשול – המכשול יוסר. אם חברי הליכוד והציונות הדתית הדורשים "חוק אמיתי" ייחשבו לבעיה – הבעיה תטופל ביד קשוחה. אבל השאלה האמיתית היא – גם אם מתנגדי חוק הפטור יטופלו ויכופפו והרוב יובטח, האם ניתן לגשר על הפערים ולחוקק חוק שלא יוביל לאובדן אלקטורלי קשה?
במצביעי הליכוד, שלא כמו בחברי הליכוד, גם בנימין נתניהו יתקשה לטפל, אם וכאשר התוצר שיעבור בכנסת לא יהיה חוק שיגייס חרדים, אלא חוק שיפטור אותם מהנטל. במקרה זה לא בטוח שמבחינת נתניהו הפיצוץ מול הבייס עדיף על הפיצוץ מול המפלגות החרדיות.
מתמודד חדש בזירה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן שיתף בפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ', בפרק שפורסם הערב (שלישי), שהוא מעוניין להיות ראש הממשלה הבא של ישראל. "הציבור דוחף מאוד. כדי שיקרה שינוי של ממש – אני צריך להיות ראש הממשלה", אמר. "אני לא רואה אותו כפוליטיקה. צריך שהוא יוגדר אחרת. זה תפקיד מנהיגותי – ולא בהכרח פוליטי".
יוסי כהן בפודקאסט (צילום :מתוך הפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ')
בפוסט באינסטגרם כתבה לוקאץ': "גאווה גדולה לארח את יוסי כהן בפודקאסט. היו לו כל כך הרבה סיפורים מרתקים שביקשתי להקליט שני חלקים. בחלק הראשון דיברנו על ההיסטוריה המפוארת שלו ובשני על ענייני היום והתמורות הגאופוליטיות באזור".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
יאיר לפיד (צילום: יואב דודקביץ/TPS)
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
אליהו רביבו (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
גיוס חרדים, לשכת הגיוס (צילום: דובר צהל)
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
ינון מגל ויריב אופנהיימר שוחחו על ההתפתחויות האחרונות של המלחמה וסוגיית החטופים. השניים ירדו לשורש הסכסוך הישראלי-פלסטיני וניסו למצוא לו פתרון ליום שאחרי.
"ההיסטוריה לא תשכח ולא תסלח שלא החזירו 20 חטופים חיים מהמנהרות בגלל שנתניהו לא רצה ועדת חקירה. אתם יכולים להשתמש בכל הפלטפורמות שלכם כדי להסתיר את המציאות אבל זה לא יעזור. אתה, כך רצה הגורל, אדם עם כוח. אולי היית יכול לקום היום בבוקר ולהציל חיים", אמר אופנהיימר.
מגל לגלג על דבריו של אופנהיימר וקטע אותו שוב ושוב. "מישהו יכול לדבר עם ההיסטוריה? תסביר לי בבקשה, איך חסימת הכבישים הבוקר, איך זה עוזר לשחרור חטופים?, תהה מגל.
אופנהיימר האשים את מגל: "אותך לא מעניין לשחרר חטופים. מעניין אותך להתיישב בעזה ולנקום בעזתים על ה-7 באוקטובר. אתה והמחנה שלך תמיד הייתם בני ברית של החמאס. אתם תמיד הולכים עם הקיצונים של הצד השני. אתה היום מעדיף את המשך המלחמה, הישרדות נתניהו והקמת התנחלויות על פני החטופים".
מגל טען: "אתה בצד של הנטבחים. אתה מעדיף להיטבח, ואני עוד נאיבי? במשך 20 שנים מכרתם לנו את הלוקשים הדבילים האלה שאפשר לעשות שלום עם הפראי אדם האלה". בהמשך אמר: "אם הסכסוך הוא על קווי 67' וזה הפתרון, אז למה חמאס טבחו בבארי?".
לאחר מכן, הדגיש: "אפילו הזקן עם הקביים יצא לשדוד. האנשים האלה שעשו את פשעי המלחמה האלה אנחנו לא רוצים שהם יהיו פה. אתה וכמוך מחרטטים, אתם לא מבינים את השפה של המקום, ואת התרבות ושום דבר לא קדוש בעיניכם".