המיניוואן של שברולט הפך סוף לרכב פנאי קשוח

התנהגות כביש: רכב פנאי מוגבה לא אמור לספק התנהגות כביש ספורטיבית. למרות זאת השברולט המגודל מתברר כרכב שיכול לנסוע די מהר בידיים הנכונות. הוא לא רוכן יותר מדי אם לא תבלמו ממש בכניסה לפניות, והבולמים שומרים את הצמיגים השמנמנים קרוב לקרקע.

בגרסה הנבחנת יש גם הנעה כפולה, שמוצעת גם בגרסאות נוספות. ההנעה הכפולה מסייעת למצוא עוד קצת אחיזה בכביש רטוב או מפותל וגם בנסיעות בשטח.

על אף האמור, לא מדובר במכונית מהנה. ברוב הכבישים המפותלים תיסעו לאט ביחס לרכבים קטנים וזריזים, גם בגלל המימדים העצומים, גם בגלל ההגה הקל, בגלל הבלמים הספוגיים וגם בגלל שמדובר ברכב כבד וגדול שייצא לתת היגוי אם תלחצו בזמן ובמקום הלא נכונים.

ואם מדברים עם נסיעה בשטח, זה לא הרכב לקחת למעלה עשוש. כן, טיולי שבילים יהפכו להיות הרבה יותר קלים ונינוחים ונהגים מאוד מיומנים אולי יוכלו לבצע איתו אי אלו מטלות שטח יותר רציניות. זווית הגחון, מהלך מתלה מוגבל וחסרונו של המומנט בסל"ד הנמוך מונעים מהמיניוואן הזה גם בגרסת ה-Z71 להיות רכב שטח של ממש.

השורה התחתונה: מעניין לראות את השברולט אל מול התחרות. מול גרסאות הבסיס שלו יש את קיה קרניבל, מיניוואן קלאסי עם מנוע היברידי. בנוסף טויוטה היילנדר הוא עוד מתמודד היברידי רק עם מראה קצת יותר SUV. מול הגרסאות היקרות ניצב הקיה EV9 החשמלי שעולה מעט יותר מהגרסה הנבחנת. וישלנו פורד אקספלורר הוותיק, שפחות נוח ומרווח.

בכל כיוון תראו רכב שמציע צריכת דלק או חשמל טובה ונקייה מהטראוורס ברור לנו שרבים מלקוחות של קרוסאוברים ב-400 אלף שקל לא ממש יתעניינו במחירי הדלק או במצב דובי הקוטב. כך שאם בהנחה שהדלק הוא לא פקטור – בגלל הדלקן או מכל סיבה אחרת – לא פשוט למצוא מיניוואן למשפחה של 7-8 מקומות שמציע שילוב מעניין של מרווח למשפחה, אבזור מוצלח ומראה כל כך לא מיניוואני. מבחינת מחיר הוא נמצא בדיוק במקום הנכון אם מוציאים מהמשוואה את עלות הדלק.