כיצד התגלתה המחלה?
"במשך שנים רבות, מטופלים שסבלו מ-EoE לא קיבלו תשומת לב רפואית מספקת. הממסד הרפואי ביטל את תלונותיהם, עד שמספר רופאים שחושבים מחוץ למסגרת בחנו מה קורה כשמעבירים את המטופלים לאכול דיאטה מיוחדת, ובאופן כמעט פלאי המטופלים החלימו מהתסמינים שלהם – תגובה שלא תאמה אף אחת מהאבחנות המקוריות. וכך, במהלך שנות ה-90, הלכה והתבהרה ההבנה שהתגובה הלא תקינה של מערכת החיסון והתאים האאוזינופיליים אחראים לתופעה. ב-20 השנים האחרונות, מאז שהמחלה הוכרה רשמית בידי הממסד, נערכו מספר רב של מחקרים שפיענחו את הבסיס הגנטי והמולקולרי של התפתחות המחלה והציעו דרכים משוכללות יותר ויותר להתמודד איתה".
מה הם הטיפולים?
ד"ר סליי מחדד שהבחירה בטיפול צריכה להיות מותאמת למטופל: "כיום כל אחד מהטיפולים המפורטים להלן יכולים להינתן כקו טיפולי ראשון: טיפול תזונתי, נוגדי חומצה או סטרואידים מקומיים, והבחירה באחת האופציות תעשה לפי מאפייניו של כל מקרה ומקרה".
"מטופלים שמאובחנים עם EoE מתבקשים לעבור דיאטה שמיועדת לזהות את האלרגנים במזון שגורמים לתגובה הלא תקינה. בעבר החלו בדיאטות נוקשות שבה הוציאו מהמזון שישה רכיבי מזון מרכזיים ויותר שזוהו כגורמים למחלה, ואז להוסיף בהדרגה רכיבים עד שהמחלה חוזרת ואז אפשר לזהות את הגורם. כיום, הגישה שהופכת לנפוצה יותר ויותר היא להתחיל בדיאטה נוקשה פחות – להפחית קודם כל חלב וגלוטן – וכך מצליחים להביא להקלת המחלה עבור כמחצית מהחולים. רק אצל מי שהדיאטה לא מועילה לו מחמירים את המגבלות בהדרגה עד למציאת הגורם לאלרגיה. בכל מקרה, הגישה המתאימה לכל מטופל ומטופלת נקבעת בדיון עמם ומותאמת לצורכיהם.
"מעבר לתזונה מותאמת, ניתן לטפל בנוגדי חומצה – המשמשים לטיפול בריפלוקס, אחת מהמחלות שבעבר חולים בEoE אובחנו בה. הסיבה לכך התגלתה לאחר שהטיפול סייע להקלה במצבם של חולים, והתגלה כי לחומרים נוגדי החומצה יש אפקט נוסף, שלא הוכר בעבר, של פעילות אנטי-דלקתית בוושט. קו טיפולי ראשוני אפשרי נוסף הוא סטרואידים בטיפול מקומי. משתמשים בסטרואידים שעברו תהליך שגורם לתרופה לקבל מרקם של ג'ל, ניתן לקחת אותם בבליעה והם נשארים בוושט ומדכאים את הדלקת באופן מקומי, לרוב בלי לגרום לתופעות לוואי משמעותיות באיברים אחרים. לאחרונה גם פותח טיפול ייעודי של סטרואידים לטיפול בEoE שבא בטבלית שנמסה בפה לג'ל אשר נבלע לגרון.
"קו טיפולי נוסף שייך לטיפולים הביולוגיים הייעודיים, שנחשבים לטיפולים מתקדמים. הבנת מנגנוני המחלה אפשרה לזהות חלבונים מסוימים שממלאים תפקידי מפתח בתהליך הדלקתי בוושט. הנוגדנים הללו מיועדים לפעול באופן ממוקד נגד אחד מחלבונים אלה, וכך מציעים טיפול אפקטיבי וממוקד במיוחד וללא השפעה משמעותית על איברים אחרים בגוף. מרבית החולים בEoE לא נדרשים לטיפולים מתקדמים אלה. אולם יש קבוצה של חולים, ששום טיפול אחר לא מועיל להם, והטיפולים הביולוגיים עשויים להציע לאותם חולים מענה יעיל והם בעלי פרופיל בטיחות נסבל יחסית, שכולל בין היתר תגובות מקומיות באתר ההזרקה . טיפולים אלה מטפלים בדלקת הנמצאת בבסיס המחלה בחולים אלה. לסיום, מחדד ד"ר סליי, "חשוב רק לציין שהטיפולים התרופתיים המוצעים אינם מתאימים לכל גיל ויש לבחון כל מקרה לגופו".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.