המחוז הלבן בדרום אפריקה רוצה הכרה, ומשווה עצמו לישראל

כמה אנשי ימין בארצות הברית ניסו למצוא מטרה משותפת עם האפריקאנרים בהתנגדותם למדיניות של העדפה מתקנת, שמטרתה להעצים אוכלוסיות לא-לבנות שסבלו מאי-צדק היסטורי. חוקי העצמת השחורים בדרום אפריקה זכו ללעג מצד אילון מאסק, האיש העשיר בעולם ויליד דרום אפריקה, המקורב לנשיא טראמפ.

חוקים אלה, שבגינם קיצצה וושינגטון את הסיוע לדרום אפריקה, היו הסיבה לכך שהאנלי פיטרס עברה לאורניה לפני שמונה חודשים. לאחר 25 שנים של מגורים ביוהנסבורג, היא הגיעה לעיירה בתור ראש מחלקת השיווק של המכללה הטכנית.

"הילדים שלנו אילו הזדמנויות יהיו להם?" אמרה פיטרס, תוך שהיא מתלוננת על מכסות לעובדים שחורים, בעוד שתלמידים בקורסים לאינסטלציה וחשמל משכללים את כישוריהם במחסן סמוך.

שליש מכלל הדרום אפריקאים מובטלים, רובם שחורים עניים. אחד מאותם מובטלים, בונגני זית'ה בן 49, אמר שהוא חושב ש"האנשים באורניה מסתדרים טוב מאוד", בהשוואה לדרום אפריקנים רבים.

"כל כך הרבה אנשים מחפשים הזדמנויות. זה מאבק," הוא נאנח.

זית'ה, שחי בעיירת פחונים בסווטו ללא מים זורמים או ביוב מאז 1995, אמר שלפחות לאנשי אורניה יש "זכויות לבריאות, חינוך, הכל". ובניגוד אליו תחת שלטון המיעוט הלבן, הוא הוסיף, תושבי אורניה חופשיים לגור בכל מקום שבו הם רוצים.