Connect with us

כלכלה

המושג "גרידפלציה" מסעיר את הכלכלה העולמית

Published

on




גם אתם סיימתם את החודש הקודם עם פחות כסף בכיס? אתם לא לבד. רוב אזרחי ישראל חוו את החוויה המפוקפקת הזו וככל הנראה ימשיכו לחוות אותה שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש. כן. כן. גם בשנה הבאה.

אתם בוודאי כבר לא שואלים למה, שכנעו אתכם שיש אינפלציה ובזה נגמר הדיון. אתם מורידים את הראש ומקבלים אותה כגזירת גורל. אבל רגע, אולי המחירים עולים בגלל שמישהו עושה עלינו סיבוב?

פירות, ירקות, עליית מחירים, יוקר המחיה, קניות (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)
פירות, ירקות, עליית מחירים, יוקר המחיה, קניות (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)

הכירו את ה"גרידפלציה", מונח שמגיע מארה"ב ומהווה הלחם של שתי מילים: חמדנות ואינפלציה – Greed ו־Inflation שיוצרים ביחד את המילה Greedflation. מילה שכבר נכנסה למילונים כלכליים מובילים בעולם. המונח אמנם לא נולד בעשור הנוכחי אבל זה בדיוק מה שקורה לנו עכשיו.

לא כל עליות המחירים נובעות מ"שיבושים בשרשראות האספקה" או מ"עליית מחירי האנרגיה". חלקן אולי אפילו רובן נובעות ממשהו ציני בהרבה – חמדנות. חברות גדולות מנצלות את הכאוס הכלכלי כ"מסך עשן" שמאחוריו הן מעלות מחירים. הן רואות את המתחרים מעלים מחירים, כשאתם – הצרכנים – מבולבלים ולא יודעים מהו המחיר ה"הוגן" של המוצרים.

עבור אותן חברות חמדניות זו הזדמנות מושלמת להגדיל את הרווח ולא רק לגלגל אליכם את העלויות שלהן. רגע, בכלכלה הקלאסית חמדנות היא קבוע והיא חלק מהתהליך הכלכלי שמביא לצמיחה. כן. זה נכון טכנית אבל מתעלם מנקודה מהותית – זו חמדנות לשמה. כזו שלא רק שואפת להגדיל את שולי הרווח, אלא לעשות זאת מבלי לשאת במחיר, כל מחיר שהוא. זאת תחת תירוץ גל האינפלציה העולמי שעבר על העולם.

עליית מחירים, יוקר המחיה, קניות בסופר (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)
עליית מחירים, יוקר המחיה, קניות בסופר (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)

ישראל היא מקרה מבחן מרתק, כמעט מעבדת שדה לתופעה. אנחנו הרי מדינה ריכוזית מאוד. ניקח לדוגמה את שוק המזון. דוח רשמי של הכלכלנית הראשית באוצר מצא "רווחיות חריגה" אצל יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים. לא נראה לי שצריך להסביר מה משמעות המילה "חריגה"…

במקביל, מבקר המדינה מצא שפערי המחירים שלנו מול אירופה עומדים על יותר מ־50% ושמספר זעום של ספקים שולט ברוב השוק. כלומר, אין תחרות! בפעם הבאה שתגיעו לסופר, כדאי שתזכרו שהמחיר הגבוה שאתם משלמים לא משקף רק את עלות הייצור, אלא גם את אותו רווח "חריג" שנלכד אי שם בדרך, אצל היבואן, היצרן הגדול או רשת השיווק הגדולה.

ועוד לא אמרתי מילה על הבנקים. כאן אנחנו כבר באופרה אחרת. בנק ישראל העלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה, והבנקים – באופן לא מפתיע – גלגלו אותה במלואה ובאופן מיידי להלוואות שלכם. אבל מה קרה לפיקדונות שלכם, לכסף ששוכב אצלם? שם הגלגול היה חלקי ואיטי להחריד. הפער הזה, בין הריבית שאתם משלמים לזו שאתם (בקושי) מקבלים, תורגם לרווחי שיא היסטוריים לבנקים. בנק לאומי, למשל, רשם בשנת 2024 רווח של קרוב ל־10 מיליארד שקל. כן. עשרה מיליארד!

אז מה עושים? לו היה מדובר באינפלציה אמיתית, איש לא היה שואל את השאלה הזאת. אך לא מדובר באינפלציה כי אם בחמדנופלציה.

אינפלציה מסוג אחר (צילום: Shutterstock)
אינפלציה מסוג אחר (צילום: Shutterstock)

בעולם מנסים פתרונות שונים בהצלחה חלקית. רשות הסחר הפדראלית (FTC) של ארה"ב נוקטת בגישה שחוסמת מיזוגי ענק, כמו זה של רשתות המזון קרוגר ואלברטסונס, כדי למנוע ריכוזיות שתפגע בתחרות. במדינות אחרות, כמו הונגריה, ניסו להקפיא מחירים – מהלך שנכשל לאחר שהסופרמרקטים העלו מחירים של מוצרים אחרים כדי לפצות על ההפסד.

ובישראל? הממשלה בחרה בפתרון הפופולארי פוליטית והטילה "מס רווחי יתר" זמני על הבנקים. הרעיון הוא לקחת נתח מהרווחים ה"חריגים" שלהם לקופת המדינה. אבל כאן טמון סיכון: מסים, אם אינם מתוכננים נכון, עלולים להבריח השקעות, או פשוט להתגלגל חזרה אלינו, הצרכנים, בדמות עמלות גבוהות יותר. אבל מס הוא פלסטר על פצע ירי. המס מטפל בסימפטום – רווחי היתר – אך לא נוגע בבעיית השורש: היעדר תחרות אמיתית בבנקאות, במזון ואפילו בשירותים.

אז למה כל זה צריך לעניין אתכם? כי הבנת המושג "גרידפלציה" משנה את כללי המשחק. היא הופכת אותנו מצרכנים פסיביים לאזרחים ביקורתיים. היא מזכירה לנו שהשאלה "מה גורם לאינפלציה" קשורה באופן הדוק לשאלה "מי מרוויח ממנה". החמדנופלציה אולי אינה הסיבה היחידה לאינפלציה, אך היא שימשה בהחלט כמאיץ רב עוצמה שהפך את האינפלציה מתמשכת וכואבת יותר. 

בפעם הבאה שאתם עומדים מול המדף ומרגישים את הצביטה בכיס, תשאלו את עצמכם האם כלכלת השוק היא זו שצובטת אתכם או שמישהו עושה עליכם "סיבוב". התשובה, כנראה, נמצאת איפשהו באמצע. וחשוב שנדע את זה.

הכותב הוא מנכ"ל "הירשוביץ פיננסים". אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים