כלכלה
המומחים זועקים ש-AI יפגע בהייטק – המספרים מוכיחים אחרת
ענקית התוכנה אמדוקס הודיעה השבוע על הקמת חטיבת AI. למקרה שפספסתם את האירוע, ליקטתי עבורכם כמה מהכותרות שעסקו בנושא: "המצטרפים החדשים לרשימת נפגעי ה-AI – עובדי אמדוקס"; "בשל היערכות בתחום ה-AI: אמדוקס צפויה לפטר מאות עובדים"; "אמדוקס במהלך מפתיע: מאות עובדים יפוטרו גם בישראל"; וכן הלאה. הבנתם את הרעיון.
מי מפחד ממהפכה?
אמדוקס כמובן איננה היחידה שמפטרת. רק לפני חודש זעקו כל הכותרות על כך שאנחנו בדרך למשבר ב"קטר של המשק", ושמספר מובטלי ההייטק נמצא בשיא של כל הזמנים: 14,961 נכון לאפריל 2025 – יותר מפי שניים ממספר המובטלים בינואר 2019. המספרים האלו, וכותרות הנהי שמלוות אותם באופן קבוע, מגיעים קצת בסתירה לכך שמצב ההייטק הישראלי הוא די מצוין בסך הכול – ואת זה לא אני אמרתי, את זה נגיד בנק ישראל אמר.
לפני כמה שבועות השתתפתי בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה, ואת הרצאת הפתיחה נשא פרופ' אמיר ירון, שהציג כמה שקפים על מצב הכלכלה הישראלית. אחד מהם עסק במצב שוק ההייטק, והתמונה המשתקפת ממנו היא ממש לא של ענף במשבר. נכון, אנחנו עדיין רחוקים מהשיאים שנשברו בשנת 2021, אבל זה מה שהם היו – שיאים. כשבוחנים את השגרה ואת השנים שהיו לפני ואחרי, ניתן לראות שמבחינת גיוסי הון, ענף ההייטק הישראלי נמצא כרגע במקום טוב מאוד.
גם ד"ר סרגיי סומקין, חוקר בכיר וראש תחום הייטק במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, מביא נתונים מעודדים למדי: לא רק שאין פגיעה בתוצר של ענף ההייטק, להיפך – ברבעון הראשון של 2025 נרשם גידול של כמעט 12% בתוצר של ההייטק הישראלי לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
ההייטק הישראלי מייצר בקצב שיא. אז מדוע יש כל כך הרבה מובטלי הייטק? למה אמדוקס הולכת לגל פיטורין? כי הם פשוט צריכים פחות עובדים. בזכות הבינה המלאכותית כל עובד בהייטק נהיה פתאום הרבה יותר פרודוקטיבי, ובמקום 500 עובדים שמייצרים לחברה הכנסה של מיליארד שקל – מספיקים רק 456.
הלב כמובן עם כל עובד שפוטר ויצטרך להתחיל לחפש עבודה חדשה, אבל ברמה הלאומית מדובר בחלק מובנה מההתפתחות וההתייעלות שמביאה איתה מהפכת ה-AI – והגיע הזמן להחליט אם אנחנו בתור עם רוצים להיות חלק ממנה. כי זה או לשאוף להיות בחזית המהפכה ולהטמיע כמה שיותר טכנולוגיות חדשות של בינה מלאכותית שמשפרות ומקצרות את העבודה, או לקטר בכל פעם שהמהפכה הזו אשכרה מצליחה והבינה המלאכותית מחליפה עובדים. אי אפשר גם וגם – תחליטו.
השקל מתחזק, ההייטק נחלש
כותרות אחרות, שבטח ראיתם כמותן לא מעט בחודשים האחרונים, חגגו את התחזקות השקל מול הדולר. גם כאן אין ספק שמדובר בבשורות משמחות לצרכן הישראלי – גם ברמה הפטריוטית וגם ברמה הכלכלית, בזכות מחירי הדלק והמוצרים המיובאים שירדו – אבל במשרדי "מנוע הצמיחה של המשק" ממש לא מיהרו לפתוח שמפניות.
בניגוד לצרכן הישראלי, שאת המשכורת שלו הוא מקבל בשקלים ועל החופשות והדלק שלו הוא משלם בדולרים (או בשווה ערך לדולרים), חברות ההייטק, ובכלל חברות שמייצאות את המוצרים והשירותים שלהן, עובדות בדיוק הפוך: את ההכנסות שלהן הן מקבלות בדולרים, אבל את המשכורות הגבוהות ואת שכר הדירה המופקע על המשרדים בתל אביב ובהרצליה הן משלמות בשקלים. וכשהשקל מתחזק לעומת הדולר, אלו בשורות רעות מאוד עבורן.
נניח לצורך הדוגמה שחברת הייטק ישראלית מדווחת מדי שנה על הכנסות של 290 מיליון דולר בשנה, ושהוצאות השכר, השכירות והחשמל שלה עומדות על מיליארד שקל. גם אם ההוצאות וההכנסות לא השתנו אפילו בסנט או בשקל אחד, השינוי בשער ההמרה מ-3.8 ל-3.3 יכול לקחת חברה מצליחה – שרק לפני שנה רשמה רווח של 102 מיליון שקל, חילקה דיבידנדים וכיכבה על שערים של מגזינים – ולשלוח אותה לסבב פיטורין וקיצוצים רק כדי לא להיכנס לחובות של 50 מיליון שקל.
מובן שאנחנו עדיין לא שם, ובחודש האחרון המגמה אפילו התהפכה, אבל אם ההתחזקות של השקל מול הדולר תימשך, זה בהחלט תהליך שאנחנו צפויים לראות. וגם כאן, הציבור הישראלי צריך להבין שצריך שמדובר בדברים שבאים אחד על חשבון השני. ושאם נרצה לקבל עוד כותרות משמחות על עלייה של השקל, אנחנו צריכים גם להיות מוכנים לכותרות שיקטרו שהקטר של המשק קצת מתקשה בעלייה.
קטנה לסיום. בשבוע שעבר ועדת נגל הגישה לראש הממשלה את מסקנותיה בנושא מוכנות מדינת ישראל למהפכת ה-AI. אחת ההמלצות בדוח הייתה להקים מטה לאומי שיהיה "מאויש על ידי אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה", ויהיה אחראי לגבש את אסטרטגיית ה-AI של מדינת ישראל ולפעול למימושה.
ואיך משיגים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה? הו, טוב ששאלתם. לוועדת נגל היה פתרון ייחודי שנועד בדיוק לכך שמדינת ישראל תוכל לגייס לשורותיה את הטובים ביותר: לחתוך את המכרזים המסובכים ופשוט להעסיק עובדים מוכשרים בחוזים אישיים, ובמקום לתת להם קביעות, אשכרה להציע להם שכר נורמלי, ש"קרוב לתפקידים דומים במשק הישראלי". אני מודה – זה באמת נשמע רעיון חכם שיש לו סיכוי לעבוד, אבל לא יודע למה הוא נשמע לי קצת מוכר. מזכיר לי איזו שיטה שמשתמשים בה במקום קטן וקסום שנקרא "שוק חופשי", אולי אפילו שמעתם עליו.
ואם לשים רגע את הציניות בצד, אם באמת הדרך לגייס אנשים מוכשרים ולייצר גוף ממשלתי שעובד ביעילות היא לעקוף את הנציבות ולהשתמש בשיטות של שוק חופשי, אז למה שלא נגייס ככה אנשים מוכשרים למשרד הבריאות, למשרד התחבורה או לכל משרד ממשלתי אחר? לא עדיף פשוט לשנות את השיטה הנוכחית שמבריחה מהמערכת אנשים מוכשרים, במקום לחפש דרכים לעקוף אותה ב"מקרים החשובים"? יש לי אפילו כבר שם לרפורמה הזאת, שאני מאמין שהשר ניר ברקת יאמץ בשמחה: "מה שטוב ל-AI – טוב לישראל".