פלילים ומשפט

המהלך הדרמטי של רוטמן לביטול אחת ההחלטות המרכזיות של אהרון ברק

Published

on




ועדת החוקה סיימה את הדיון לקריאות שנייה ושלישית בהצעת חוק החוזים אשר תביא לביטולה של הלכת אפרופים המזוהה עם נשיא בית המשפט בדימוס אהרן ברק. המהלך נועד להביא ליציבות בדיני החוזים, לאחר ההלכה השנויה במחלוקת שניתנה על ידי אהרן ברק בשנת 1995.

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה אמר כי "התוצאה של הסדר המוצע היא אובדן "אומד דעת הצדדים" כעיקרון העל לפרשנות. אני חושש שנפלה שגגה תחת ידה של הוועדה. מציאת אומד דעת הצדדים – איתור כוונת הצדדים – הוא המטרה של הליך הפרשנות. זה לא שנוי במחלוקת, זה לא מורשת אפרופים. להפך – זו התמקדות בשאלה הפרשנית – מה הצדדים התכוונו בחוזה".

השופט אהרן ברק (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
השופט אהרן ברק (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

בליי הוסיף: "בניגוד למה שנאמר פה, זה שאתה מחפש את אומד דעת הצדדים לא מכתיב את שיטת הפרשנות. אתה יכול להגיד – בחוזים כאלה אני לומד על אומד דעת הצדדים רק מהלשון, בחוזים כאלה מהלשון והנסיבות, ובחוזים כאלה ממה שהצדדים אמרו לי. אומד הדעת זו רק השאלה, התשובה משתנה בהתאם לשיטת הפרשנות. אומד דעת הצדדים לא מכתיב את שיטת הפרשנות".   

יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן השיב: "כשאני מנסה לחדד את ההבדל בין אומד דעת הצדדים לדעת הצדדים, יש תוצאות רעות שנובעות משגגה, והשאלה היא מי הוא האדון או השליט של החוזה ותחת ידו של מי יכולה לצאת שגגה, שהתכוון למשהו אחד וכתב משהו אחר. היכולת לטעות שייכת לריבונות או לשלטון והשאלה שבבסיס התיקון היא מי הוא האדון. האם הוא מנסח החוזה, הצד לחוזה, והוא שגה, זו דעת הצדדים ולא אומד דעתם. אם הם כתבו משהו לא נכון, הם השליטים".

לדברי רוטמן, "הלכת אפרופים קבעה שהשליט בחוזה הוא בית המשפט ואת זה אנחנו עוקרים היום. השליט בחוזה הוא הצד אליו, גם באופן פרשנות החוזה. אם אני כותב שפרשנות החוזה היא אומד דעת הצדדים, זה אומר ששיקול הדעת האובייקטיבי כפי שאומר בית המשפט, יאמוד את מה כוונת הצדדים בסתירה למה שכתבו הצדדים. זו פגיעה אנושה בחופש החוזים".





Source link

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כל העדכונים

Exit mobile version