המדען של סטלין שניסה להכליא קוף ואדם בדרך מטרידה

ההזדמנות הגיעה לאחר המהפכה הרוסית ב-1917, כשאיוואנוב עבד במכון פסטר בפריז. ב-1924 הוא קיבל אישור מהממשל הבולשיביקי לעבוד על תוכנית ההכלאה שחלם עליה, במימון של 10,000 דולר מהוועדה הפיננסית הסובייטית. סטלין והאקדמיה הסובייטית למדעים תמכו בו, מתוך אמונה שהניסוי יוכיח את תורת דרווין על הקרבה בינינו לקופים, יפגע בדת (מה שהיה אחת מהמטרות המרכזיות של המשטר), וישרת את רעיון ה"אאוגניקה החיובית" – שיפור הגזע האנושי דרך גנטיקה.

איוואנוב קיבל גישה חופשית לשימפנזות במתקן בגינאה הצרפתית (כיום גינאה), אך גילה שהן צעירות מדי בכדי להכנס להריון. הוא לכד אותן על ידי שריפת שיחים ודחיקתן לכלובים, וב-1926, יחד עם המנתח סרז' וורונוף, השתיל שחלה אנושית בשימפנזה וניסה להפרות אותה בזרע אנושי. הוא חזר על כך שלוש פעמים – אך ללא הצלחה.

עוד בנושא
הרופא שהשתיל אשכי קופים בבני אדם כדי לגרום להם לחיות עד גיל 100

"הוא היה יותר קוף מבן אדם": סיפורו העצוב של הילד שגדל עם קופה

במקום להרים ידיים, איוואנוב הציע תוכנית מטרידה: להחדיר זרע משימפנזים לנשים אפריקאיות ללא ידיעתן או הסכמתן, תוך הסוואת ההפריה כ"בדיקה רפואית". המושל הצרפתי של גינאה סירב בתוקף, והוא עבר לאבחזיה שבגאורגיה עם 20 קופים. שם גייס חמש נשים סובייטיות שהסכימו להשתתף בניסוי, אך הקופים לא שרדו זמן רב במתקן, והוא נותר ללא זרע זמין.

לפני שהספיק להביא תגבורת, האקדמיה הסובייטית שמעה על תוכניותיו ופעולותיו הלא-מוסריות באפריקה והפסיקה את התמיכה בו, בטענה שזה "עלול לערער את אמון האפריקאים בחוקרים אירופאים". ב-2005, שלדי קופים שנמצאו בתחומי, גאורגיה, רמזו על שרידי הניסויים הכושלים הללו, שמומנו על ידי סטלין בעלות של כ-82,000 רובלים – יותר ממיליארד שקלים במונחים של היום.