דרום סודן וישראל דנות בהסכם ליישוב פלסטינים מעזה במדינה, כך דווח אמש (שישי) ב"רויטרס" מפי שלושה מקורות. עוד ציינו כי לא הושגה הסכמה בנושא, אך השיחות נמשכות. עוד דווח כי האפשרות ליישוב מחדש של פלסטינים בדרום סודן הועלתה במהלך הפגישות בין גורמים ישראלים לשר החוץ של דרום סודן סמאיה קומבה.
אולם סגנית שר החוץ של גדעון סער, שרן השכל, שביקרה השבוע בבירת דרום סודן ג'ובה, הבהירה לכתבים כי הדיונים לא עסקו בנושא. "זה לא נושא הדיונים. הדיונים עסקו במדיניות חוץ, בארגונים רב-צדדיים, במשבר ההומניטרי, במשבר ההומניטרי האמיתי – שמתרחש בדרום סודן, ובמלחמה", אמרה.
שרן השכל באירוע הסברה (צילום: משרד החוץ,מרדכי גורדון)
דובר מטעם משרד החוץ האמריקאי אמר: "איננו מדברים על שיחות דיפלומטיות פרטיות", בתגובה לשאלה על התוכנית והאם ארצות הברית תומכת ברעיון. ואסל אבו יוסף, חבר הוועד הפועל של ארגון השחרור הפלסטיני, אמר כי ההנהגה והעם הפלסטיני "דוחים כל תוכנית או רעיון לעקור מישהו מאנשינו לדרום סודן או לכל מקום אחר".
יש לציין כי הדיווח סותר את משרד החוץ של דרום סודאן, שביום רביעי דחה דיווחים קודמים על התוכנית כ"חסרי בסיס". נזכיר כי דווח, לפי פרסום ב"טלגרף", כי ההסכמה הדרום־סודנית כללה חבילת צעדים: מימון מאיחוד האמירויות, השקעות ישראליות במערכות הבריאות והחינוך המקומיות, והסרת סנקציות אמריקאיות על המדינה.
שר החוץ של דרום סודן בסיור בשומרון (צילום: מועצה אזורית שומרון)
גורם במשרד החוץ בג'ובה צוטט באומרו כי למדינה יש מספיק קרקע לארח אוכלוסיות נוספות, אך הודה כי מדובר בנושא מורכב פוליטית המעורר התנגדות פנימית. חברי פרלמנט בדרום סודן הביעו הסתייגות פומבית מהרעיון. אחד מהם אמר: "אנחנו מדינה צעירה שעדיין מתקשה להאכיל את אזרחיה, קשה לנו לקלוט תושבים נוספים".
הדיווחים מגיעים על רקע התבטאויותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ורעיון ה"הגירה מרצון" של תושבי עזה למדינות אחרות. נתניהו השווה את המהלך למקרים דומים כתוצאה ממלחמות בסוריה, אוקראינה ואפגניסטן, והדגיש כי יאפשר לפלסטינים לעזוב "אם ירצו בכך". הצעה דומה הועלתה בתחילת השנה בידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שדיבר על פינוי עזה ושיקומה מחדש כחלק ממה שכינה "הריביירה של המזרח התיכון".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.