לאחר שתי עסקאות חטופים שנערכו במהלך המלחמה, האם עסקה שלישית בדרך? אנה ברסקי, הכתבת המדינית של "מעריב" מסרה דיווחים ישירים מוושינגטון, במהלך שיחתה עם ניסים משעל ונוה דרומי בתוכניתם ברדיו 103FM.
איפה זה עומד עכשיו, מה מעכב? בתחילה נשאלה בנוגע לדיווחים על התקדמות במו"מ: "גם אנחנו שמענו מתחילת הביקור על ההתקדמות, והייתה תקווה שנשמע בשורות ושנשמע הכרזה מנתניהו וטראמפ. לטנגו הזה יש עוד גורם שצריך לבוא, וחמאס לא ממהר. הוא לא יורד מהתנאים שהוא הציב עוד לפני הביקור. עם ההתקדמות והדיווחים שאולי פתרנו חלק מהסוגיות במחלוקת".
נשארה בעיית ציר מורג, נשיא ארה"ב עכשיו לומד על זה? "אני מניחה שטראמפ למד את החומר על פרטיו, סוגיית ציר מורג נותרה במחלוקת. אחרי שהם נפגשו שנית בדלתיים סגורות שמענו רק שהושגה התקדמות כי ישראל התגמשה חלקית, והסכימה על מפות הנסיגה. ביממה האחרונה אני שומעת פחות אופטימיות מגורמים בסביבת ראש הממשלה. בפעם הראשונה שמעתי מהם הערכה שלאו דווקא זה יקרה, כי חמאס מתבצר, והשאלה היא אם אנחנו נוותר ונתגמש".
בהקשר זה נציין כי לפי הדיווח של העיתונאי נדב איל, בצל המגעים לעסקה – ישראל הסכימה לדרישת חמאס שדוחא תתחיל להזרים משאבים לשיקום הרצועה בזמן הפסקת האש – כערובה לכך שהכוונה לסיים את המלחמה אמיתית. בנוסף, ישראל דורשת שמדינות נוספות יסייעו, אך סעודיה ואיחוד האמירויות מסרבות בינתיים.
בנוסף, בסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי על פי גורם ישראלי בכיר, ישראל וחמאס עשויים להגיע להסכם הפסקת אש ושחרור חטופים בעזה בתוך שבוע או שבועיים, אך הדגיש כי אין לצפות להשגת הסכם כזה תוך יום. הבכיר, שדיבר במהלך ביקורו של נתניהו בוושינגטון, אמר כי אם שני הצדדים יסכימו להצעה להפסקת אש בת 60 יום, ישראל תנצל את הזמן הזה כדי להציע הפסקת אש קבועה שתדרוש מארגון הטרור להתפרק מנשקו. "אם חמאס יסרב, נמשיך בפעולות צבאיות", אמר הגורם.
מה לגבי הדיווח שחמאס הסכים בגלל הערבויות שארה"ב הייתה אמורה לתת? "אם ננסה להסתכל לאירוע בעיני חמאס, הם טוענים שלא מימשו את מה שסוכם פעמיים, וישראל חזרה להילחם. הרצון היחידי של חמאס הוא שזה לא יקרה בעם השלישית".
בנימין נתניהו, דונלד טראמפ (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
הנשיא אמור לתת הבטחה, זו הבטחה נשיאותית, הם לא סומכים על טראמפ? "הם לא סומכים על נתניהו, והם רואים את השותפות בינו לטראמפ. המינימום שהם רוצים הוא שטראמפ יאמר פומבית בקולו שהוא מתחייב שאחרי תקופת ה-60 יום, ישראל לא תחזור אוטומטית להילחם, וזה ההפך הגמור ממה שנתניהו אומר בדיוני הקבינט, ההפך הגמור ממה שרוב השרים מוכנים לו.נתניהו אומר: אנחנו מוכנים לסיים את המלחמה בתנאי שחמאס לא נשאר בעזה – פירוז מנשקו ובכירי חמאס עוזבים את הרצועה".
היום יש עדיין אופטימיות בנוגע לעסקה? "אין יותר אופטימיות, התחושה היא שאנחנו דורכים במקום", אמרה לסיום.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.