הפגישה שהתקיימה ב-16 במאי באיסטנבול בין איראן לנציגי בריטניה, צרפת וגרמניה (3E) הייתה אולי עוד תחנה שגרתית בשורת מאמצים דיפלומטיים שנמשכת כבר שנים. אך בעיני רבים בזירה הבינלאומית, היה בה מעט יותר מהרגיל: לא רק סימן לתנועה, אלא אולי עדות לכך שהמסלול האירופי ממשיך לפעול – מתמיד, גם אם לעת עתה, לא מתרומם.
זו הייתה הפגישה הראשונה מאז חודשו השיחות בין טהרן לוושינגטון בחודש אפריל, והאווירה, לפחות על פי ההודעה הרשמית שנמסרה לתקשורת, הייתה אופטימית במידה: "אווירה רצינית, כנה ובונה". לא תיאורים שמטלטלים את הכותרות, אך די בהם כדי להבין שהשיח ממשיך – וששני הצדדים, האירופים והאיראנים, מבינים שהחלון נסגר במהירות.
בחודש אוקטובר הקרוב צפוי לפוג הסכם הגרעין שנחתם אי שם ב-2015, מה שיחייב את שלוש המדינות שעדיין חתומות עליו, להחזור באופן אוטומטי למנגנון הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם. גם באירופה וגם באיראן מחלחלת ההבנה שהדדליין מתקרב בצעדי ענק והעבודה מרובה.