המשחק הראשון שלו היה נגד מכבי נתניה. לפניו התקיימה אסיפה בביתו של השוער חיים לוין. "התרגשות גדולה להיות בסלון עם שפיגל, טלבי, שיקווה, בר נור, קרקו, ניסים בכר, עסיס, והשמות הגדולים הנוספים. ההרכב פורסם: אלי סנדלר חלוץ מרכזי נגד מכבי נתניה. משחק ראשון במכבי תל אביב בעונת ההקפאה 1966-1968. צמרמורת".

משחק בכורה, גול ודני דבורין.

"העונה הכפולה בת 60 משחקים, 1966-1968. משחק במגרש המכביה – למי שעוד זוכר – נגד מכבי נתניה של שפיגלר, ויקטור סרוסי וחבריהם. משחק גדול שלנו, ניצחנו 0:5 שהצביע על הכוונות להמשך העונה המתישה. השוער שכבשתי מולו היה אגדה של נתניה – זאביק כספי. בסיום המשחק ראיין אותי בפעם הראשונה דני דבורין, אז כתב עיתון 'חדשות הספורט'. אני חושב שהכותרת הייתה 'סנדלר, בכורה ושער ראשון'. ביום ראשון כל אוהדי מכבי תל אביב כבר הכירו את החלוץ החדש שלהם. קבוצה שהנהיג מהנדס הכדורגל הגדול מכולם – גיורא שפיגל, ולצידו צביקה רוזן. זכינו בתואר האליפות עם 78 נקודות – שלוש נקודות יותר מהפועל פתח תקווה של נחום סטלמך. שפיגל כבש 26 שערים, אני ראיתי את הרשת מתרוממת שש פעמים".

יש לו גול בדרבי. "אומר כך – מי שלא כבש שער בדרבי נגד הפועל תל אביב, שער במשחק ניצחון, לא מבין את ההרגשה אז, שמלווה אותך במשך שנים. הגול היה בעונה הכפולה. שער ראשון, יחזקאל חזום איזן, ואז גיורא שפיגל כדרר ברחבה, הוכשל על ידי אמציה לבקוביץ' ואת הפנדל המנצח – 1:2 – כבש שפיגל. כדורגל כחול-לבן, ללא שחקנים נודדים או זרים לא ברורים".

הוא זכה גם במדליית זהב מהנשיא זלמן שזר. "דרבי בגמר שאינו נשכח נגד הפועל תל אביב. ישראל חליבנר המאמן של מכבי, מירמוביץ' בהפועל תל אביב. השופט בבלומפילד עם 22 אלף צופים היה הירושלמי המצוין אוטו פריד. בחצי הגמר עברנו את הקבוצה הברזילאית הפועל מחנה יהודה, שהדיחה בשלבים הקודמים את הפועל ומכבי פתח תקוה. כבשתי שער בניצחון על המחנה 0:3. הגמר נערך בתאריך 1 בנובמבר 1967. אורי קדמי כבש לנו ראשון, בורבה איזן בשער יפה, אבל אז, בדקה ה-66, פרץ רחמים טלבי ממרכז המגרש פריצה שמי שהיה איתנו אז לא ישכח. כניסה לרחבה ובעיטת תותח לרשת העליונה – 1:2 צהוב. נשיא המדינה זלמן שזר העניק את הגביע לקפטן משה עסיס. אני הייתי נרגש לקבל מהנשיא את מדליית הזהב".

הוא עדיין סוחב בכאב את הפציעה, ופספוס דרבי ה-0:5. "אפשר להגיד בשקט שהייתי שותף גם לאליפות הגדולה של 1969/70. מכבי תל אביב שיחקה בתחילת העונה נגד הפועל ירושלים בבלומפילד – ניצחנו 0:2 מגולים של עזרא עוזרי וגול שלי. הכדור שלי היה ברשת, אבל בדרך חזרה למרכז המגרש – הכאב בגב, שנגרם מהשירות הצבאי, היה בלתי נסבל. זה היה המשחק האחרון שלי במכבי תל אביב. את הניצחון של מכבי 0:5 והקונצרט של שפיגל ראיתי בגשם מהיציע. פרישה כואבת מכדורגל בגיל כל כך צעיר, ועוד ממכבי תל אביב".