חבר הכנסת אריאל קלנר, חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, שוחח עם אודי סגל ואור הלר ברדיו 103FM נוכח איום מדינת ישראל לספח שטחים מרצועת עזה אם חמאס לא יתגמש במשא ומתן לשחרור החטופים. לדבריו, "בלי שליטה בשטח אי אפשר להכריע את חמאס". בין היתר גם התייחס לטענות בעולם על הרעבה בעזה.
"אנחנו צריכים להפסיק את הסיוע, יהיה לנו יותר קל גם להכריע את האויב. יש אפשרות לאוכלוסייה לנוע דרומה, אנחנו לא מרעיבים אוכלוסייה, דרך אגב גם עכשיו אף אחד שם לא רעב, הם שמנמנים ובריאים, שום כלום, הכול קשקוש, שקר ועלילת דם בזויה. גם במצב הראשוני המשכנו להכניס סיוע, המשכנו, כל הזמן המשכנו, אין שם הרעבה, הגיע הזמן שאנחנו נפסיק אצלנו להדהד את השקרים האלה. בוודאי שהיה כישלון בעצם זה שהכנסנו את הסיוע, כי בסוף אכלנו את הדגים המסריחים וגם גורשנו מהעיר", אמר קלנר.
היערכות צה"ל להצנחת ציוד בעזה (צילום: דובר צהל)
לדבריו, "לאוכלוסייה בעזה צריך להגיד 'אין אוכל בצפון, יש אוכל בדרום, תעברו לדרום, תקבלו אוכל ותקבלו סיוע'. מי שיישאר בצפון, אנחנו נרעיב אותו, אותו אנחנו באמת נרעיב. כל חוות הדעת המשפטיות שאומרות שאנחנו צריכים להכניס סיוע גם למקומות שבהם נתנו את האפשרות להתפנות – הן מוטעות".
לגבי מטרות המלחמה טען: "הממשלה יודעת מה היא רוצה. עצם זה שאנחנו באים ומונעים בעצמנו דברים מסוימים ומציגים את נקודת התורפה האסטרטגית אז אנחנו לא משרתים את המטרה של השבת החטופים ולא את המטרה של הניצחון. אנחנו צריכים גם בעניין הזה לבוא ולדבר בצורה אחרת. בלי שליטה בשטח אי אפשר למגר את חמאס".
במהלך הריאיון התייחס קלנר גם להודעה שיצאה בהולנד כי על בן גביר וסמוטריץ' נאסרה כניסה למדינה: "הודעה מבישה של מי שמאבד את הצפון, של מי שנכנע לכל מיני תעמולות הזויות ומי שחושב שהוא יאסור על שרים של מדינת היהודים בעת המלחמה נגד הברבריות האסלאמית וירצה מישהו אז כנראה שאת התנים לא מפייסים בצורה כזו כי התנים יבואו לאכול גם אותם".
רעב ברצועת עזה (צילום: REUTERS/Ramadan Abed)
לגבי איומי הפרישה מהממשלה של ח"כים מהציונות הדתית ועוצמה יהודית ובהם הצהרותיה האחרונות של השרה אורית סטרוק, הבהיר: "התחלנו את התוכנית ואני יודע מה המחויבות שלה. אני אומר שבינתיים קודם כל הממשלה הזו הוכיחה שיש לה ראש ממשלה שיש לו מחויבות עמוקה להביא את הניצחון, הוא הוכיח שיש לו מחויבות עמוקה לדברים שאמרו שהוא זנח אותם ולא ישיג בהם כלום כמו: איראן, לבנון, ועדיין הוא עשה את זה. בסוף הכרענו והכנו. אני אומר שלא צריך לאיים, אנחנו עובדים בשותפות בממשלה כדי לנצח במלחמה הזו".
לאחר מכן, התמקד בניהול המלחמה ברצועת עזה והסביר היכן צריך לשנות את הדברים לדעתו: "אין ספק שבמלחמה הזו תוך כדי משנים תוכניות טקטיות, תוכנית הפשיטות של הרצי הלוי שהסביר אותה בצורה מסוימת הוכיחה את עצמה כטעות פטאלית, ואז משנים והולכים לתוכנית אחרת ואז משנים, מתקנים ומטיבים. כשאנחנו באים ואומרים לאוכלוסייה שיש בדרום סיוע הומניטרי ובגלל הפצ"רית או היועמ"שית קובעת, זה לא משנה למה. אני אומר שהאחריות היא על כולם כולל על הדרג המדיני שלא כופה את דעתו על הפצ"רית. אני יודע שהרמטכ"ל אימץ והציג שאלה העמדות, אבל ברור שהאחריות היא על הדרג המדיני אם הוא לא קופץ והופך את השולחן".
פעילות כוחות צה"ל בצפון רצועת עזה (צילום: דובר צהל)
על החשדות נגד ח"כ חנוך מיליביצקי, טען: "מינויו של חנוך מיליביצקי לוועדת הכספים לא שייך ליולי אדלשטיין והוא קשור לעזיבת גפני. ברמה המוסרית, חנוך חבר שלי וברמה הזו יש לי אמון מלא בו. אני מאמין בו בפה מלא כשהוא אומר שהוא חף מפשע. מאחר שהבירורים והחקירות במדינת ישראל לוקחים כמויות זמן כאלה שבעצם מונעות מנבחרי ציבור לבצע את תפקידם אז זה הפך להיות פרקטיקה של סיכול. אפשר לשבת ולחכות ואז בן אדם לא יוכל להתמנות 20 שנה ויסוכל מכל תפקיד כי הוא לא בא בטוב למישהו. הוא לא ממונה לראש וועדת החקירות שחוקר את עצמו, הוא ממונה ליו"ר ועדת כספים. הוא לא שר האוצר ולא שר החוץ".
עוד אמר בהמשך: "אין אפילו שבריר של חשד בנושא של טוהר מידות. יש פה האשמה שבסוף זה יתברר שאין בינה לבין המציאות כלום. אני מאמין לו כי הוא אומר את זה באופן די ברור. אני שלם עם מהלך המינוי ואני חושב שמישהו שצריך לטפל בו זה שחקירות לא ייקחו כל כך הרבה שנים. יש חקירה של שנתיים וזה מספיק זמן לאסוף עדויות".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".