האם חמאס יסכים לעסקה? אל"מ (מיל') ד"ר מיכאל מילשטיין ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, לשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, שוחח על הלך הרוח של ארגון הטרור העזתי עם ניסים משעל ונוה דרומי ב-103fm.
בפתח השיחה, ניסה מילשטיין להסביר כיצד חמאס רואה את ההתפתחויות במשא ומתן: "הייתי אומר שהם בעיקר מאוד זהירים וחשדנים. הייתי קורא לזה 'רסיסים של אופטימיות' שלא נובעים מזה שהם חושבים שמשהו משתנה מבחינת ישראל, אלא כי הם מאמינים שטראמפ יפעיל לחץ על נתניהו".
הוא זיהה כי עמדות הארגון נותרו נוקשות: "כשאתה בודק מה העמדות שלהם בימים האחרונים, אין שינויים גדולים בעמדת חמאס. אחד הדוברים שלהם אמר שהם מוכנים להתגמשויות, אבל זה רק במובן שימולאו התנאים המרכזיים מבחינתם: דיונים על הכרזת המלחמה, וקידום נסיגת כוחות צה"ל מכל הרצועה. אני נורא מתקשה למצוא מקורות אדירים של אופטימיות בכל מה שנוגע לחמאס".
תקיפה ברצועת עזה (צילום: רשתות ערביות)
"עד כמה אנחנו מבינים טוב את חמאס?", תהה המומחה. הוא הזכיר כי הכוורת שקידמה את 7 באוקטובר כמעט ולא קיימת. "נותרו שם שרידים שמנהלים את הזרוע הצבאית, אנחנו מדברים על שני מח"טים: עז-אדין חדד וראעד סעד, אבל כל תהליך קבלת ההחלטות עדיין נשמר – מהמנהרות בעזה ועד למלונות בקטאר ממשיך להיות שיח. פה ושם יש ויכוחים, אבל כולם דבקים באותן אמירות, ואין מי שבאמת חורג מהקו לגבי פירוז או התפנות מעזה. ההיתכנות שלהם מבחינת חמאס היא מאוד מוגבלת".
רעיון העיר ההומניטרית ברפיח אמנם מטריד את חמאס, אך להערכתו לא הוא זה שיגרום לתזוזה בעמדותיו. "זה מאוד מטריד אותם, כמו שמטריד אותם מנגנון הסיוע וחימוש המיליציות בעזה. זה לא גורם להם לנוע מהעמדות שלהם ולהתחיל לאמץ דעות אחרות. חלק לא מבוטל מהם אומר לעצמו שרמת הישימות של רעיון כזה קלושה, אז אין טעם להתעצבן, 'זה ניסיון של נתניהו להלחיץ עלינו ולאיים עלינו'", אמר.
"אנחנו מתעסקים עם אנשים פנאטיים שמוכנים לעלות על ההר ולמות על ההר"
מבחינתו מדובר בדי אן איי אידאולוגי. "ממש רואים את זה בעיקר בשיח הרשמי – אין להם בעיה להמשיך הלאה. 'אנחנו מוכנים גם להתאבד, אבל על העקרונות הבסיסיים שלנו לא נתגמש'", אמר. הוא סבור כי אנחנו מתקשים להבין את חמאס: "אנחנו מתעסקים עם אנשים פנאטיים שמוכנים לעלות על ההר ולמות על ההר ולא להתגמש. הייתי מאוד רוצה לראות סממנים של שינוי קו, אבל 21 חודשים לאחר שהמלחמה התחילה, אני לא מזהה את הדבר הזה".
"מבחינת הפיקוד והשליטה, יש להם מסגרות. הן פגועות, אבל יש עדיין פיקוד והנחיות, וגם אם העסק מקרטע הוא עדיין עובד. כשאנחנו שואלים את עצמנו איך יכול להיות שאחרי שחיסלנו להם כל כך הרבה מפקדים זה עובד – כשיש לך אידאולוגיה פנאטית, אולי לא תהיה עם הנשק והמקצועיות של פעם, אבל לצערי זה יימשך", סיכם ד"ר מילשטיין.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.