אולופסון שכנע את אחת מבני הערובה, קריסטין אנמארק, לדבר עם ראש ממשלת שבדיה בטלפון בשם השודדים. היא התחננה שיאפשרו לה לעזוב את הבנק במכונית מילוט עם החוטפים, ואמרה לו: "אני סומכת לחלוטין על קלארק ועל השודד, הם לא עשו לנו כלום".היא המשיכה: "להיפך, הם היו מאוד נחמדים. תאמינו או לא, אבל היה לנו ממש נחמד כאן".
במהלך כמה שיחות טלפון, אנמארק אמרה שהיא חוששת ששוביה ייפגעו על ידי המשטרה והגנה שוב ושוב על מעשיהם. בזיכרונותיה היא סיפרה על אולופסון: "הוא הבטיח שהוא ידאג שלא יקרה לי כלום והחלטתי להאמין לו. הייתי בן 23 וחששתי לחיי".
חטיפת בני הערובה הסתיימה לאחר שישה ימים כששוטרים פרצו דרך הגג והשתמשו בגז מדמיע כדי להכניע את השניים. בתחילה, בני הערובה סירבו לעזוב את שוביהם מחשש שהמשטרה תירה בהם. בני הערובה גם סירבו מאוחר יותר להעיד נגד אולופסון ואולסון.
המונח "תסמונת שטוקהולם" נטבע בעקבות האירוע על ידי הקרימינולוג והפסיכיאטר נילס בייריוט, כהסבר לתופעה הפסיכולוגית בה קורבנות חטיפה מפתחים רגשות חיוביים כלפי חוטפיהם. התיאוריה זכתה לתהודה שנה לאחר מכן, כשבתו של מו"ל בקליפורניה נחטפה על ידי חמושים.
עם השנים עלו ספקות לגבי קיומה של התסמונת כמצב נפשי מוגדר, ומומחים ראו בכך מנגנון הגנה להתמודדות עם מצבים טראומתיים. בשנת 2021 טענה אנמרק בפודקאסט של ה־BBC כי מדובר ב"האשמת הקורבן": "עשיתי מה שיכולתי כדי לשרוד".
אולופסון, עבריין סדרתי, ריצה עונשי מאסר רבים לאורך חייו ושוחרר בפעם האחרונה מהכלא בשנת 2018 לאחר שהורשע בעבירת סמים בבלגיה. בשנת 2022 גילם אותו השחקן ביל סקארסגארד בסדרת הדרמה של נטפליקס "Clark".