הלינץ' בתושב קרית אליעזר בחיפה לא "מעשה טרור"

סלמן, אז עובד מפעל ונהג מונית לשעבר רווק בן 47, נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. מטרונית ואוטובוסים לא פעלו באזור אותו ערב בשל הפרעות, ובתום ביקור אצל אימו בשכונת נווה דוד, הוא החליט לצעוד רגלית מהלך 40 דקות לקריית אליעזר. "אמרתי לעצמי שאם אתקל במתפרעים אחתוך לכיוון אחר ואסתלק", סיפר לוואלה. הוא כבר היה מרחק 100 מטרים מביתו כשנתקל בפורעים. "לרוע מזלי שני רעולי פנים הבחינו בי ושאלו אם אני יהודי או ערבי", סיפר, "ניסיתי לשחק אותה מסטול כאילו לא מבין, גם לא הייתה לי בעיה ללכת מכות עם שניים, אני לא פראייר, אבל הם התחילו לצעוק 'יהודי יהודי' ותוך רגע היו שם 10-15 איש שכנראה ישר הכניסו לי מאחור מכה חזקה בראש עם משהו, כי נפלתי ומאותו רגע זה היה רק מכות. חשבתי שאני הולך למות. והאמת המזל שלי שגם הם חשבו כנראה שאני כבר מת. היו שפריצים של דם ופתאום עברה לי מחשבה על אמא שלי ואמרתי לעצמי אם אני לא מקים את עצמי וזז משם ימצאו אותי פה בתור גופה. קמתי, ראיתי שאני ליד הגדר של בית הכנסת, צעדתי כמה מטרים לבית הראשון ואמרתי "תעזרו לי, תעזרו לי". אשה טובה בשם ונציה הזעיקה עזרה וכך ניצלתי".

אבל השופט פורת קבע כי אצל הנאשמים לא "אותר כל סממן חיצוני שיקנה למעשיהם מימד טרוריסטי", כגון ביטוי הזדהות עם ארגון טרור כלשהו במדיה שברשותם, "או בכל אופן אחר" וציין כי גרסתם האחידה של כל הנאשמים לעניין מניע פעילותם, סותרת את "חזקת הכוונה", כאמור. "גם לו ניתן היה לייחס תוצאה טבעית של זריעת פחד למעשי הנאשמים, לאור אופי המעשים. מעל הנדרש, אציין כי הארוע התרחש בשעת לילה, במקום מבודד, שלא בפרהסיה", הוסיף.

הוא זיכה את הנאשמים כולם מהמניע הטרוריסטי שייחסה פרקליטות מחוז חיפה באמצעות התובעת עו"ד עילית אפשטיין, למעשה התקיפה, והרשיע את כולם בעבירה החמורה של חבלה בכוונה מחמירה תוך שקבע "כי מעשה זה לא נכלל בגדריו של מעשה טרור, כמשמעותו בחוק המאבק בטרור, חרף היות מעשה התקיפה על רקע לאומני".

גזר הדין יינתן לאחר שיישמעו הטיעונים לעונש.