הכרעה עכשיו: בלי ניצחון – אין עתיד

ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה להיכנע ללחצים, פנימיים או בינלאומיים, שמערערים את נחישותה. רק הכרעה ברורה ובלתי מתפשרת תחזיר את ההרתעה, תאפשר פתרונות מדיניים אמיתיים – ותשיב את הביטחון והכבוד.

בפועל, ממשלת ישראל מהססת. היא מהרהרת, מתמהמהת, מחכה למבנה בינלאומי דמיוני שיספק לה לגיטימציה וגב מדיני. אך הרוח כבר נושבת – והיא נושבת מוושינגטון. הנשיא טראמפ, שהחזיר את האמון הישראלי בברית עם ארה"ב, כבר איננו מסתיר את אכזבתו. הוא מבין היטב – כפי שגם אנחנו יודעים – שהרתעה שלא מתורגמת להכרעה, נשחקת. כל עיכוב, כל מהלך חצי-כוח, הוא חיזוק מעשי לחמאס.

הכרעה איננה תהליך מתמשך – היא רגע. רגע חד, עוצמתי, בלתי משתמע לשתי פנים, שמוביל את האויב להבנה שאין עוד טעם להילחם. יהושפט הרכבי כתב: "המנצח במלחמה הוא זה שהצליח לשכנע את אויבו שאין עוד טעם להילחם". השחיקה אינה משכנעת – היא שוחקת. היא שוחקת את צה"ל, את המילואימניקים, את הציבור כולו. כוחות המילואים אמנם עייפים – אך עדיין נכונים להכריע. הם מוכנים לחזור לשטח – אך רק אם יהיה זה המהלך האחרון, הברור, המכריע. זה שיחזיר את הכבוד, את הביטחון, ואת העתיד.