מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בהצבעה הצעה לסדר יום התומכת בהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן. ההצעה, שהונחה על ידי חברי הכנסת דן אילוז, לימור סון הר-מלך, שמחה רוטמן ועודד פורר, זכתה לתמיכת רוב חברי הקואליציה.
בנוסח ההצעה נקבע כי יהודה, שומרון ובקעת הירדן מהווים "חלק בלתי נפרד ממולדתו ההיסטורית של העם היהודי". היוזמים טענו כי יש צורך במהלך אסטרטגי שיבטיח את עתידה של ישראל ויחזק את ביטחונה, במיוחד על רקע אירועי 7 באוקטובר והתנגדות רחבה להקמת מדינה פלסטינית.
לימור סון הר מלך. יוזמת החוק (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
על פי דברי ההסבר, "החלת ריבונות באזורים אלו תשדר לעולם שישראל אינה מוכנה לוויתורים טריטוריאליים, ותסמן מחויבות לחזון הציוני ולשמירה על אופייה היהודי והביטחוני של המדינה".
יוזם ההצעה, חבר הכנסת דן אילוז, מסר לאחר ההצבעה: "לראשונה אי פעם, הכנסת הביעה תמיכה רשמית בהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. המסר שיצא מהמליאה חד: יהודה ושומרון הם לא קלף מיקוח – הם לב הארץ שלנו".
אילוז הדגיש כי "זו לא אמירה סמלית אלא התחלה של הכרעה לאומית. העולם לא מכבד התחמקויות – אלא עמידה ברורה על הזכות שלנו לארץ ישראל. הגיע זמן ריבונות".
יושב ראש ועדת החוץ והביטחון היוצא, יולי אדלשטייןהדגיש בדיון כי "דווקא בימים אלו, בהם מיטב בנינו ובנותינו נמצאים כרגע בשדה הקרב, ו-50 מאחינו עדיין נתונים בצרה ובשביה, אין תשובה ציונית הולמת, ברורה וצודקת יותר מאשר – החלת ריבונות על חלקי מולדתנו ההיסטורית ביהודה ושומרון".
יולי אדלשטיין (צילום: רמי זרנגר)
הוא ציין כי "באופן סימבולי, החלטה היסטורית זו באה בדיוק לאחר 20 שנה מהאיוולת הנוראה של הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון. כן. גירוש, לא מילים מכובסות כמו 'התנתקות'".
חשוב לציין כי ההצעה אינה מחייבת פעולה מיידית של הממשלה ואין לה מעמד חוקי מחייב. עם זאת, יש לה משמעות סמלית ופוליטית נרחבת, במיוחד בקרב סיעות הקואליציה.
נזכיר כי ההצבעה התקיימה רגע לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ הארוכה, ומהווה צעד הצהרתי שמבקש להעלות את נושא הריבונות מחדש לסדר היום הלאומי על רקע השינויים שחלו מאז מתקפת ה-7 באוקטובר.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ מסר לאחר ההחלטה : "אני מודה לשרים ולחברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה, שהצביעו בעד ההצעה החשובה לקידום הריבונות הישראלית ביו"ש. אישורה של ההצעה, ברוב גדול של חברי הכנסת הציוניים, מוכיחה שוב את התמיכה הרחבה של עם ישראל בריבונות ישראלית ביהודה ושומרון ומהווה הוכחה חד משמעית לרצון הלאומי ליישם את ערכינו ואת זכותנו על ארצנו. ההצבעה הזו מהווה נדבך חשוב בדרך לקידום המהלך האסטרטגי שיבצר את ביטחונה של מדינת ישראל כולה".
"אני קורא מכאן לממשלת ישראל: הפכו את ההחלטה הזו למציאות בשטח. אנו נמצאים בנקודת זמן קריטית והיסטורית, אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות. מועצת יש"ע תמשיך לפעול ללא לאות עד להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון".
'שלום עכשיו' מסרו לאחר אישור ההצעה לסדר על החלת ריבונות בשטחים הכבושים: "ההצהרות הריקות והמזיקות על סיפוח מעל בימת הכנסת הן פיגוע מדיני והסברתי למדינת ישראל, המעידות על הפער הבלתי נתפס בין הממשלה לעם שמתנגד להתנחלויות ולהזיות המשיחיות של בן גביר וסמוטריץ. במקום לחבל באינטרס הישראלי, הדבר היחיד שעל ממשלת הטבח לעשות הוא לסיים את המלחמה בהשבת כל החטופים ולהחזיר את המנדט לעם".
יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה אמר כי ״הכנסת קיבלה כעת הצהרה היסטורית התומכת בהחלת ריבונות ישראלית על חבלי המולדת, יהודה ושומרון. זוהי זכות גדולה להיות יושב-ראש הכנסת שאומרת בקול ברור וברוב מוצק: זו ארצנו. זה ביתנו. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ב-1967 הכיבוש לא התחיל – הוא הסתיים, וחבלי המולדת שלנו הושבו לבעליהם החוקיים. אנחנו הילידים המקוריים הראשונים בחלקת הארץ הזו. יהודים לא יכולים להיות "הכובש" בחבל ארץ שבמשך 3,000 שנה נקרא יהודה".
"אלה אמיתות ששום נרטיב שקרי לא יוכל לשנות. זוהי האמת ההיסטורית, זוהי האמת העכשווית, זוהי האמת הפרלמנטרית וזוהי גם הדרך האחת והיחידה להשיג שלום אמיתי מתוך עוצמה – ולגדוע את תקוות שווא המפעמת בליבותיהם של אויבינו שאנו ניעלם, נגורש או ניסוג ממולדתנו. אנחנו כאן כדי להישאר״.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".