סוף דרכו של מפתח הטיפול לסרטן שהציל אלפי חולים: פרופ' זליג אשחר, מדען פורץ דרך ודמות אהובה בקהילת המדע והרפואה, הלך לעולמו והותיר אחריו מורשת מדעית ואנושית מפוארת. אשחר, שזכה בפרס ישראל לשנת תשע"ה בזכות תרומתו יוצאת הדופן לחקר מדעי החיים, נחשב לאחד מבכירי החוקרים של מערכת החיסון בארץ ובעולם, ומי שפתח עידן חדש בביולוגיה המולקולרית של המערכת החיסונית ובמאבק בסרטן.

אשחר נולד ברחובות בשנת 1941, שם גילה כבר בילדותו סקרנות עצומה לטבע ולמדע, ואסף בעלי חיים וצמחים מתוך התלהבות לחקור. עם סיום לימודיו בעיר התגייס לנח"ל המוצנח, השתלב בענף המכוורת בקיבוץ יד מרדכי ושם נחשף לראשונה לעבודת מחקר מסודרת, שהובילה אותו בהמשך ללימודים אקדמיים בביולוגיה ובביוכימיה. הוא השלים דוקטורט באימונולוגיה כימית במכון ויצמן, והתמקד בפיתוח נוגדנים לדיכוי תגובות חיסוניות, במטרה למנוע דחיית איברים מושתלים.

לאחר הדוקטורט, הגיע בהמלצת מוריו להשתלמות באוניברסיטת הרווארד, שם העמיק בחקר תאי דם לבנים מסוג T שהפכו לאבן יסוד בהמשך דרכו המדעית. עם שובו לישראל, הקים במכון ויצמן את המעבדה הראשונה בארץ לייצור נוגדנים חד-שבטיים, ופיתח בין השאר נוגדנים קטליטיים שסייעו בזיהוי חומרי נפץ וסמים. אך עיקר מפעל חייו התמקד ברעיון מהפכני: לרתום את מערכת החיסון למלחמה ממוקדת בגידולים סרטניים.

המחקר פורץ הדרך של אשחר הביא לפיתוח שיטת Chimeric Antigen Receptor T-Cells המכונה CAR-T או כפי שכינה אותה בתחילת דרכו T-bodies . מדובר בהנדסה של תאי T כך שיבטאו קולטן שמבוסס על נוגדן, המזהה את תאי הסרטן באופן מדויק ומאפשר תקיפה אפקטיבית שלהם. בכך הצליח לשלב את כושר הזיהוי של הנוגדנים עם כושר ההרג של תאי הדם הלבנים מסוג T וליצור טיפול ביולוגי מותאם אישית אשר שינה את פני האונקולוגיה.

הניסויים הקליניים הראשונים שביצע עם שיטה זו התמקדו בחולות סרטן השחלות, ולאחר שיפורים בהנדסת התאים, הורחב השימוש גם למטופלים עם מחלות דם ממאירות, שהראו תגובות מעוררות תקווה. כיום, בזכות הבסיס המדעי שהניח אשחר, טיפולי CAR-T מיושמים במרכזים רפואיים ברחבי העולם, וחברות תרופות בינלאומיות מפתחות תרכיבים חדישים בהשראת הגישה שפיתח.

במילים פשוטות, תהליך CAR-T כולל שאיבת תאי דם לבנים מסוג T מגופו של החולה, שינוי שלהם במעבדה כך שיבטאו קולטן המזהה חלבון אופייני לגידול, והחזרתם לגוף. כשהתאים המהונדסים פוגשים את התא הסרטני, הם מזהים אותו ומחסלים אותו בדיוק וביעילות רבה. השיטה הזו, שהחלה את דרכה בניסויים קליניים בסרטן השחלות, התקדמה עם השנים לטיפול במחלות דם ממאירות כמו לוקמיה ולימפומה, והביאה להחלמה גם במקרים שבהם כל טיפול אחר כשל.

הרעיון של אשחר הצליח לחולל מהפכה לא רק מבחינה רפואית, אלא גם מבחינה אנושית. מטופלים שכבר קיבלו בשורת איוב והרופאים לא מצאו עבורם מענה, הצליחו לשוב לחיים תודות לתאי CAR-T. בשנים האחרונות, הטיפול הפך לנפוץ יותר ויותר, בזכות מחקר ופיתוח שנמשכים כל העת. כיום עובדים מדענים בכל העולם על שיפור נוסף של השיטה, בהשראת פרופ' אשחר, כדי להתגבר גם על סוגי סרטן קשים יותר כמו גידולים מוצקים, שבהם האתגר גדול במיוחד.

מעבדתו של אשחר בבית החולים איכילוב בתל אביב הייתה בשנים האחרונות מוקד חשוב של פיתוחים לשכלול הטיפול, למשל חידוד יכולת ההכוונה של התאים המהונדסים והפחתת תופעות הלוואי. במקביל, הוא הוביל דור שלם של תלמידים וחוקרים, שהמשיכו לפתח את התחום ולהפוך אותו לכלי טיפולי משמעותי ברפואה המודרנית.
טיפולי CAR-T כיום ניתנים במרכזים רפואיים גדולים בישראל ובעולם, וחברות תרופות משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח דור חדש של תאי CAR-T מותאמים אישית למאפייני הגידול של כל חולה. ההצלחה הגדולה של הטיפול מיוחסת בעיקר לשילוב בין ההנדסה המתקדמת של התאים לבין החוכמה של מערכת החיסון, המצליחה לזהות פולשים ולחסל אותם במהירות.

במקביל לעשייתו המדעית, היה פרופ' אשחר דמות מעוררת השראה בקרב תלמידיו ועמיתיו. הוא הוכר כאדם צנוע, נגיש ואכפתי, שהקדיש שעות רבות להדרכת סטודנטים והנחייתם. רבים מהחוקרים המובילים כיום בתחום האימונותרפיה בארץ ובעולם החלו את דרכם בהשראתו ובמעבדותיו.

לצד הפרס היוקרתי של מדינת ישראל, זכה אשחר בעשרות פרסים והוקרות בארץ ובעולם, בהם פרס טבע, פרס  Massry  והפרס השנתי של האגודה האירופית לתרפיה גנטית ותאית. ההכרה הרחבה בהישגיו נבעה לא רק מהידע המדעי המרשים, אלא גם מהיכולת לשלב בין חדשנות מחקרית לבין דאגה כנה לרווחת החולים.

פרופ' זליג אשחר התגורר בתל אביב עם בת זוגו ליהיא סמל, והיה אב לשלושה וסב לשישה נכדים. איכילוב, בו פעל רבות בשנים האחרונות, ספד לו במילים נרגשות והגדיר אותו "מורה דרך ומדען מסור, שהעניק חיים חדשים למטופלים חסרי תקווה והותיר מורשת שתאיר את דרכם של דורות הבאים. יהי זכרו ברוך.