בעקבות ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון, מעריב שוחח עם ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, באשר לכיוונים אליהם הנשיא טראמפ שואף להתקדם במזרח התיכון.

"תפיסת העולם של הנשיא טראמפ מאוד ברורה, למרות הסגנון הייחודי והססגוני בו הוא מציג זאת – העדפת הסדרים מדיניים על פני מבצעים צבאיים. המטרה מבחינתו, בראש ובראשונה, למקד את מירב התשומות בזירה הפנימית בארה"ב ולצמצם את ההוצאות הביטחוניות והצבאיות, ובמקביל לקדם עסקאות כלכליות רחבות היקף, כנדבך מרכזי בחזונו לפתח את הכלכלה האמריקנית. זאת, באופן שאף יוביל לחיזוק מעמדה והשפעתה של ארה"ב בזירה הגלובאלית כנדבך חיוני בתחרות הגוברת עם סין. תפיסה זו באה לידי ביטוי, הלכה למעשה, במדיניות של הממשל האמריקני בכל הזירות המרכזיות במזרח התיכון בחצי השנה הראשונה לכהונתו השנייה של טראמפ".

הר-צבי המשיך: "אחד הביטויים המוחשיים לכך היו עסקאות העתק שטראמפ חתם במהלך ביקורו בסעודיה, בקטר ובאיחוד האמירויות לפני כחודשיים. מדובר בעסקאות בהיקפים הנאמדים ביותר משני טריליון דולר, ובכלל זאת עסקאות למכירת מערכות הנשק המתקדמות ביותר של ארה"ב, באופן העלול לאתגר את היתרון האיכותי של צה"ל".

לטענתו, הדברים היו אמורים גם במערה מול איראן: "באופן דומה, ניתן לראות את יחסו של טראמפ לאיראן. הוא אמנם נתן אור ירוק לישראל לתקוף, וחיל האוויר האמריקני אף תקף בעצמו את האתר התת-קרקעי בפורדו. עם זאת, טראמפ נמנע מלבצע תקיפות ישירות נוספות נגד אתרי הגרעין באיראן, ואף כפה על הצדדים הפסקת אש, כולל החזרת מטוסי חיל האוויר דקות ספורות לפני שביצעו תקיפה נוספת".

"ימים ספורים לאחר תום המלחמה, טראמפ כבר הצהיר על כוונתו לשוב למסלול הדיפלומטי ולחדש את המו"מ עם איראן, תוך שהוא מבהיר את הקווים האדומים בראייתו, בייחוד בכל הקשור ליכולת של איראן להעשיר אורניום בשטחה" אמר. "עם זאת, אחת משאלות המפתח תהיה בהמשך הדרך לגבי מדיניותו, בעיקר אם יתחוור שאיראן פועלת בהדרגה לשקם את האתרים שנפגעו ומושכת זמן במו"מ – האם ייתן לישראל פעם נוספת אור ירוק לתקוף, כפי שעלה בחלק מהפרסומים בעקבות ביקור ראש הממשלה, או שמא ינסה לדבוק בכל מחיר במסלול הדיפלומטי כדי למנוע הדרדרות להסלמה".

לדבריו, "ניכר כי בראיית טראמפ, התקיפות נגד איראן וההחלשה הכוללת של הציר הרדיקאלי, מייצרים הזדמנות להרחבת ההסכמים בין ישראל למדינות ערב. כך למשל, מול סוריה, ניכר שממשל טראמפ משקיע מאמצים בניסיון לגבש הסדר בין ישראל לשלטון החדש בדמשק. פגישתו של טראמפ עם אחמד א-שרע לפני כחודשיים, ולאחר מכן ביטול הסנקציות המוטלות על סוריה, נועדו להמחיש לנשיא הסורי את הפירות שהוא עשוי להפיק במידה וינוע לכיוון הסדר עם ישראל".

לדעתו, הלחץ של נשיא ארצות הברית מביא תוצאות גם בלבנון: "גם בלבנון ניכרים סימנים, בלחץ של ממשל טראמפ, לנכונות של הממשל הלבנוני בהנהגת הנשיא ג'וזף עאון, לפעול להחלשת ולהצרת כוחו הפוליטי והצבאי של חזבאללה. זאת, באופן העשוי להחליש את ההתנגדות הפנימית ולייצר את התנאים העתידיים להסכם עם ישראל. אבל נראה כי מדובר בתהליך ממושך, וספק אם לבנון תהיה מסוגלת להתקדם להסכם עם ישראל לפני שסעודיה תעשה זאת".

אולם, אחת הסוגיות הבוערות בעיני הממשל האמריקאי היא היחס לסעודיה: "דילמה נוספת היא בכל הקשור לנורמליזציה עם סעודיה, שללא ספק תהיה תפנית היסטורית ועשויה לעצב מחדש את הארכיטקטורה המזרח תיכונית. עם זאת, די ברור כי כל עוד המלחמה בעזה תימשך, יורש העצר הסעודי לא יהיה מוכן לקדם את תהליכי השלום עם ישראל. מכאן עולה השאלה באשר למנופים שממשל טראמפ מוכן להשתמש בהם כנגד כל הגורמים השונים, ובכלל זאת ראה"מ נתניהו, כדי להוביל לסיום המלחמה בעזה ולהחזרת כל 50 החטופים והחטופה. לעת עתה, ניכר כי טראמפ דבק במתווה וויטקוף של הסכם בשלבים ולא עסקה אחת כוללת. זאת, ככל הנראה, מתוך אמונה, כי הסכם כזה יסלול את הדרך להסכם הסופי". 

הר-צבי אומר כי מדובר בתקופה קריטית שתעצב את המזרח התיכון לשנים הקרובות: "נראה כי ממשל טראמפ נמצא כיום בצומת דרכים. מצד אחד, קיים חשש כי אם לא תחול פריצת דרך מדינית בתקופה הקרובה, טראמפ שמעוניין בהישגים מהירים, עלול לאבד את הסבלנות והעניין שלו ולצמצם את הנכונות שלו להשקיע תשומות רבות במזרח התיכון. מהצד האחר, נוכח התקוות של טראמפ, כי הסדרים מדיניים במזרח התיכון יובילו גם להפקת רווחים כלכליים יוצאי דופן לארה"ב וגם במימד האישי עשויים לזכות אותו בפרס נובל לשלום, בהחלט יתכן כי הוא יטיל בתקופה הקרובה את משקלו כדי לקדם הסכם לסיום המלחמה בעזה ולהחזרת כל החטופים".

לסיום, התייחס הר-צבי לגזרה הישראלית: "ההצלחות הצבאיות המרשימות בשנה האחרונה, ובראשן הפגיעה באיראן, החלשת חזבאללה ומיטוט היכולות הצבאיות של חמאס, מייצרות לישראל הזדמנויות רבות. ראשית הצירים, חייבת להיות בהשגת עסקה כוללת להחזרת כל החטופים הביתה בהקדם האפשרי. מדובר בצו השעה ובחובה המוסרית והלאומית כלפיהם וכלפי אזרחי ישראל, שעפ"י הסקרים השונים, רובם המכריע תומך בכך. אסור לישראל להחמיץ פעם נוספת את ההזדמנות להחזיר את החטופים הביתה. כצעד משלים וחיוני למיטוט שלטון חמאס, ישראל צריכה לגבש, בשיתוף פעולה עם ארה"ב ובעלי בריתנו באזור, תוכנית מדינית לגיבוש שלטון חלופי".

הוא סיים ואמר: "במימד המדיני, עסקה להחזרתם ולסיום המלחמה עשויה לפתוח את השער להעמקת הברית האזורית עם מדינות ערב ולקידום תהליכי נורמליזציה היסטוריים עם סעודיה ומדינות נוספות במרחב. לכך חשיבות רבה, בין היתר, בהמשך המערכה הכוללת מול איראן. זאת, מתוך הבנה כי כל עוד לא יחול שינוי משטרי, איראן תמשיך לדבוק באידיאולוגיה קיצונית, הקוראת להכחדה של ישראל, ותשאף לפתח את מגוון היכולות לממש זאת, גם אם בטווחי זמן ארוכים יותר".