פוליטיקה
הכישלון ההסברתי של לשכת רה"מ: ההתנצלות הפכה להודאה באשמה
ישראל שוב מצאה את עצמה בלב פרשה הסברתית צורבת. צה"ל תקף אתמול (שני) את בית החולים נאצר בח'אן יונס, על סמך מידע מודיעיני מוצק שלפיו חמאס מפעיל מתוכו תצפית ומערכי בקרה נגד כוחותינו. אלא שבתקיפה נהרגו גם עיתונאים, והתוצאה הייתה – כמה צפוי – סערה בין לאומית מיידית. מנהיגים וארגוני עיתונאים מיהרו לגנות, אפילו הנשיא טראמפ – ידיד ותומך מוצהר של ישראל – הסתייג ואמר כי "אין מקום למראות כאלה".
צה"ל, מצידו, ניסה לעשות את המקסימום והפעם אפילו הפגין מהירות לא רגילה בהוצאת תגובה. פורסמה הודעה שבה דובר צה"ל פירט את הנסיבות, הדגיש את המחויבות לדין הבין לאומי, ואת העובדה שחמאס עושה שימוש ציני במתקנים רפואיים כמגן אנושי וכבסיס פעולה. עד כאן – תגובה אולי לא בין המבריקות שידעה ההסברה הישראלית, ועדיין – תגובה עניינית, מגובה בעובדות.
אלא שאז נכנס לתמונה משרד ראש הממשלה, והוציא הודעת התנצלות רפה: "ישראל מצטערת מאוד על התאונה הטרגית", מבלי להזכיר ולו במילה את פעילות חמאס מתוך בית החולים או את הסכנה הישירה לכוחות צה"ל.
זו לא סתם החטאה תקשורתית – זו בעיטה עצמית מבריקה לשער הריק. הודעת לשכת ראש הממשלה אינה רק מבלבלת; היא הופכת את עצמה למכשול. במקום לחזק את גרסת צה"ל, היא מחלישה אותה ויוצרת רושם הפוך: אם ראש הממשלה לא עומד מאחוריה, אולי גם הוא לא מאמין לה? ואולי בכלל קיבל לידיו מידע חלקי? מי יודע. כך או כך, התוצאה היא – בלגן מתמשך וקריסה הסברתית-תדמיתית בקנה מידה נורא.
כך לא מנהלים קרב על תודעה. קודם כול מסבירים. מציגים את העובדות, חושפים את הציניות הרצחנית של חמאס, מזכירים לעולם שחטופים ישראלים הוחזקו בין כתליו של אותו בית חולים, ושעדי ראייה – כמו החטופה המשוחררת שרון אלוני קוניו – העידו על כך במילים מצמררות. אחר כך, ורק אחר כך, מביעים צער על נפגעים חפים מפשע. בסדר הזה, לא להפך.
אבל בישראל של 2025 (ולא שב-2024 או ב-2023 המצב היה מזהיר יותר) הסדר מתהפך. כמו בקמפיין "הרעב בעזה" – קודם מתנצלים, אחר כך נאלצים לכבות שרפות, שופכים משאיות סיוע, ורק לבסוף מנסים להסביר שלא היה רעב אלא מניפולציה של חמאס. התוצאה: איבוד אמון, פגיעה בתמיכה הבין לאומית, הידרדרות מתמשכת במעמד ישראל בעולם.
לא צריך להיות מומחה גדול להסברה כדי להבין את המשוואה הפשוטה: הלגיטימציה של ישראל במלחמה נמדדת במספר ההרוגים האזרחיים הנתפס בעיני העולם. חמאס מבין זאת היטב ומשחק על זה. ישראל, לעומת זאת, נראית כאילו שכחה את הלקח הבסיסי. במקום לנהל מערכה הסברתית יזומה, עם מסרים ברורים ומתואמים מראש, עם תגובות מהירות, מדויקות ומתואמות בין כל הגורמים, מתנהלת בריאקטיביות, מתנצלת לפני שמסבירה, ובעיקר – משדרת אדישות לתפיסת העולם של בעלות בריתה.
וזה לא רק עניין של הודעות לעיתונות. זה דפוס. הבעיה ההסברתית-תדמיתית-דיפלומטית היא גדולה יותר ומורכבת הרבה יותר מתקרית ספציפית כזאת או אחרת.
יש לכשל ההסברתי מרכיבים רבים. בין היתר – התבטאויות פרובוקטיביות של שרים – מצולמות, מצוטטות, מתורגמות, מתפרסמות. ממשלה שמסרבת להשתיק, להוקיע, להטיל סנקציות פנימיות – משדרת שהיא מזלזלת. וברגע ששותפים בין לאומיים חשים שמזלזלים בהם, הם מפנים את הגב. ככה פשוט. מה שהיה בתחילת המלחמה – הון עצום של אהדה והבנה – נמס כלא היה.
במשך החודשים הראשונים היה אפשר עוד לעצור את ההידרדרות: להכניס עיתונאים זרים מהרגע הראשון, לשתף אותם במורכבות, להציג תוכנית אמיתית ל"יום שאחרי". במקום זאת, נבחרה השתיקה, משחקי האשמות בין דובר צה"ל, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, ופחד מהצל של עצמנו. בינתיים, מי שמספר בהצלחה ניכרת את הסיפור לעולם הוא חמאס – ואנחנו מגיבים בפיגור של יום, אם בכלל.
הלקח מהאירוע בנאצר ברור: כשלשכת נתניהו מפרסמת התנצלות "על התאונה", בלי ההקשר, בלי עובדות, בלי סיפור – זה לא רק מחטיא את המטרה, אלא מייצר מצג של הודאה באשמה. אירוע אחד מיני רבים. תקרית רודפת תקרית – וכך אובדת לגיטימציה. כך נשחק האמון. כך, צעד אחר צעד, אנחנו מתדרדרים במדרון תלול של בידוד בין לאומי.
במקום להתבכיין על "התקשורת העוינת" ועל "העולם האנטישמי", הגיע הזמן להפנים: הבעיה אינה בחוץ – או לפחות לא רק בחוץ. יש צורך בבדק בית אמיתי ובאיתור הכשל שמתחולל בפנים.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
