הכאב לא בוחר צד: למען המשפחות השכולות – פעלו עכשיו

לפני כשנתיים, מספר חודשים לפני 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, ביקשנו להקים שדולה בכנסת למען אלמנות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון. כבר אז המציאות הייתה רחוקה מלהשביע רצון. אלמנות ויתומי צה"ל שילמו ועדיין משלמים מחיר יקר – אישי, נפשי, ואפילו כלכלי – על אובדן יקיריהם. ביקשנו להציף את השלכות האובדן, הגלויות והסמויות, אל שולחן המחוקקים, ולהוביל מהלכי חקיקה מתקנים.

למשימה הזו התייצבו שני חברי כנסת משני עברי המתרס – מתן כהנא מהאופוזיציה ובועז ביסמוט מהקואליציה – שהסכימו לעמוד יחד בראש השדולה. כבר בכינוס הראשון הגיעו חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית. ניסחנו מחדש הצעות חוק, התאמנו אותן למציאות – ואז הכל השתנה. המלחמה פרצה, ובין לילה נוספו למעגל השכול למעלה מאלף אלמנות ויתומים חדשים.

למלחמה הזו יוצאים דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, תושבי מרכז ופריפריה. כולם נלחמים מתוך תחושת שליחות מהולה בדאגה, אך גם בידיעה ברורה: אם לא ישובו – מדינת ישראל תדאג לילדיהם ונשותיהם. לא קואליציה. לא אופוזיציה. המדינה.

ולצערי, במקום לממש את החזון הזה, ראינו ביזוי של אותו ערך מקודש.