הישראלים נוהרים לחנויות השכונתיות – ומשלמים ביוקר

המחקר המקיף שערך המכון לחקר הקמעונאות חושף מציאות שקשה להאמין לה. לא מדבר על השוואת מחירים בין ערים שונות, לא על הבדלים בין מרכזי קניות לחנויות שכונתיות, אלא על פערי מחירים מטורפים על אותו מוצר באותה שכונה.

כשמתבוננים על הנתונים, קשה לא להתרגש. רשת רמי לוי, הידועה בתדמית הרשת הזולה בישראל, מציגה פער של 32% בין הסניף השכונתי שלה לסניפי הענק שלה. זה פער שגורם לכל אחד מאיתנו לחשוב פעמיים: האם זה שווה להוציא את הרכב מהחניה בשמש הקודרת, לנסוע 20 דקות לסניף המוזל, לבזבז דלק ולהסתכן בדרכים, רק כדי לחסוך 32%?

מצד שני, הלקוחות הנאמנים של רשת שופרסל יכולים לנשום לרווחה יחסית. הפער של 10% בין הסניפים של הפורמטים השונים בין "שלי" ל "לדיל" עשוי לא להצדיק את הוצאות הנסיעה, הזמן הדרוש והעלויות הנלוות.

השוואת היתרונות והחסרונות בין סניפי הענק לסניפים האורבניים חושפת דילמה מורכבת שכל משפחה צריכה להתמודד איתה מחדש. בסניפי הענק, הצרכן זוכה לחוויית קנייה מוגברת שכוללת מגוון מוצרים רחב הרבה יותר מכל מה שחנות שכונתית יכולה להציע, מחירים זולים יותר באופן משמעותי, ולעיתים אפילו חוויית בילוי משפחתית שלמה.

אלא שהיתרונות האלה באים במחיר כבד. החיסרון המובהק של הקנייה בסניפי הענק הוא מה שקוראים לו "אפקט העגלה הגדולה". כשהעגלה גדולה והמקום רחב, אנחנו ממלאים את העגלה בפיתויים ומוצרים שלא תכננו לקנות. ואם תכננו לקנותם, אז אולי לא בכמות הגבוהה שאנחנו בסופו של דבר רוכשים.

"יש מבצע ארבעה במחיר שלושה", "המבצע תקף רק השבוע", "זה רק 10 שקל יותר לקחת את הגודל הגדול" – המשפטים האלה מלווים כל קנייה בסניף ענק, והתוצאה היא שהחיסכון הכלכלי הופך לבזבוז דרך הדלת האחורית.

חיסרון נוסף ומשמעותי הוא הזמן. הקנייה בחנויות גדולות אורכת פי שלושה ויותר מקנייה בחנות אורבנית. המרחקים הארוכים בתוך החנות, סיבוב הקניות המורכב ואינו נגמר, הסבלנות הנדרשת טרם הגעה לקופה, הסקרנות הטבעית לגלות מוצרים חדשים, וחלק מהבילוי שמוביל אותנו לבזבוז זמן יקר.

כל זה בלי לדבר על עלויות נסיעה נוספות דלק, בלאי הרכב, דמי חנייה במקרים מסוימים, תחבורה ציבורית, והזמן שלוקח לנסיעה הלוך ושוב.