חדשות בעולם
הייתי ברומן עם הבוס שלי לפני 20 שנה: כעת אני בחרדה שהקארמה תחזור
אליסיה קיילי ת'ורן (שם בדוי) פונה לראשונה בסיפור מטלטל על הרומן שניהלה לפני עשרים שנה עם הבוס הנשוי שלה, וכיצד זיכרונות העבר חוזרים עתה לרדוף אותה כשהיא עצמה נשואה ובהריון.
"מעולם לא האמנתי בקארמה… עד שהרומן שלי עם הבוס הנשוי שלי חזר לרדוף אותי 20 שנה מאוחר יותר ועכשיו לעולם לא אדע אושר", מספרת ת'ורן לכתבת רבל ווילי. "לפני עשרים שנה, הייתי ברומן משרדי. אני לא גאה בזה. הייתי צעירה – בקושי יצאתי מגיל העשרה, באמת – וכל כך נאיבית באופן מסוכן שחשבתי שמה שאני עושה זה מעצים. במבט לאחור, אני מוצאת את הגישה שלי מביכה".
הסיפור התחיל כשת'ורן הייתה בת 19 בלבד. "זה התחיל כשהייתי בת 19, עבדתי בחברה קטנה עם רק עשרה עובדים. בדיוק עזבתי את בית המשפחה שלי ובקושי הצלחתי לגרד מספיק כסף לשכר דירה ונודלס", היא מספרת.
הבוס, גאווין, היה גבר בתחילת שנות הארבעים לחייו. "ואז היה גאווין – בתחילת שנות ה-40, נשוי, מקסים, בטוח בעצמו באופן של 'הייתי בסביבה'. אשתו לעתים קרובות לא הייתה בבית, או נסעה לעבודה ולבקר משפחה. לא הקדשתי לה מחשבה נוספת. היא הייתה רק רעיון מעורפל – לא רלוונטית עבורי באותו זמן כמו רכישת בית או הגשת דוח מס".
"גאווין גרם לי להרגיש שרואים אותי בצורה שהרגישה מסחררת. הוא הביא לי ארוחת צהריים, ידע שאני לא יכולה להרשות לעצמי את זה, החליק לי כסף לקנות משקאות בערבי שישי, וכשאמרתי שאני צריכה מחשב נייד ללמודים, הוא הלווה לי את הכסף, אבל אמר לי לא לספר לאף אחד".
"הפלירטוט גדל לאט במשך שנה או שנתיים. הוא היה מחמיא לרגליים שלי כשלבשתי חצאיות, אומר לי שהוא חלם עליי, אבל רק כשאף אחד אחר לא היה בסביבה. במבט לאחור, אני רואה את זה איך שזה היה: גרומינג. אבל אז? זה הרגיש מחשמל. חשבתי שיש לי את הכוח. חשבתי שאני אישה בוגרת שמקבלת החלטות בוגרות".
הפעם הראשונה בה קיימו יחסי מין הייתה במסיבת חנוכת בית. "אשתו הייתה בחו"ל, האלכוהול זרם והמתח בינינו נבנה במשך חודשים. התגנבנו לחדר השינה שלי כמו בני נוער".
"אחרי זה, הרומן התחיל באמת. קיימנו יחסי מין בעבודה – חדרים נעולים, מהירויות בין פגישות. הסודיות הייתה מעוררת. בכנות, המין היה כמו שום דבר שהכרתי מעולם".
למרות שגאווין ואשתו הודיעו על ההריון, הרומן המשיך. "כשהוא ואשתו הודיעו שהם מצפים לתינוק, הייתי המומה לרגע, אבל עדיין לא הפסקנו. הוא המשיך לבוא. וכשהוא התחיל להיות קנאי אליי כשביליתי סוף השבוע שלי עם חברים, לא ראיתי את זה כדגל אדום. ראיתי את זה כהוכחה שאני בלתי ניתנת להתנגדות".
אולם עם הזמן, הקסם התפוגג. "אבל דברים התחילו להתקלקל. השאלות שלו על החיים שלי הרחק ממנו הפכו מעצבנות. הוא היה מתקשר ושולח הודעות כל הזמן. החברים שלי התחילו לשים לב כמה אני עצבנית ואמרו לי לנתק את זה. והאמת הייתה, התחלתי למצוא אותו לא מושך. הפנטזיה נגמרה והמציאות מתחת הייתה פשוט… עצובה".
כיום, בהיותה בת 39, נשואה ובהריון עם ילדה השני, ת'ורן מוצאת את עצמה במצב הפוך לחלוטין. "אני בת 39 עכשיו. נשואה. בהריון עם השני שלנו. והזיכרונות מהרומן הזה חזרו כמו חלום רע שאני לא יכולה להתנער ממנו. הבעל שלי עובד בחברה קטנה – עשרה עובדים. פקידות צעירות. דרינקים אחרי עבודה. ישיבות עד מאוחר כשפרויקטים נמשכים".
"הבעל שלי, בדרכו שלו, קצת כמו הבוס הישן שלי. הוא לא גרומר, כמובן, אבל הוא מקסים. יש לו אותה התנהגות ובטחון עצמי. אני יודעת שנשים אחרות בוודאי מוצאות אותו מושך. ופתאום, אני היא. האישה שמעולם לא חשבתי עליה. זו שבבית, בוטחת".
הפחד והחרדה הפכו לחלק בלתי נפרד מחייה של ת'ורן. "אם הוא מאחר חמש דקות, המוח שלי מתדרדר. אני גוללת דרך הלייקים שלו באינסטגרם. אני קוראת מחדש הודעות ישנות כדי לפענח את הטון שלו ולגלות שקרים. אני בוכה במקלחת כשהחרדה הופכת יותר מדי. אני מרגישה משוגעת".
למרות שבעלה מעולם לא נתן לה סיבה לחוסר אמון, היא לא מצליחה להפסיק לחכות לרגע בו הקארמה תגיע. "והעניין הוא שהוא מעולם לא נתן לי סיבה לא לבטוח בו. הוא מעולם לא גרם לי להרגיש קטנה או לא אהובה. אבל אני ממשיכה לחכות שבומרנג הקארמה יחזור ויופץ את הנישואים שלי לרסיסים. זה לא רק פחד – זה אמונה. ודאות עמוקה ומכרסמת שאני מגיעה לי שיבגדו בי".
ת'ורן מתמודדת עם השאלה האם לספר לבעלה על עברה. "לא סיפרתי לו מה עשיתי. אני לא יודעת איך. איך אומרים, 'היי מותק, זוכר את הסטאז'רית החדשה שהזכרת השבוע שעבר? הייתי היא פעם. וכמעט פוצצתי את החיים של מישהו בלי למצמץ'. אני דואגת שזה רק יצור סדקים שלא היו. אבל לא להתוודות הופך אותי למישהי שאני לא מכירה – מישהי שפרנואידית וחשדנית ומותשת".
"הלוואי שיכולתי לחזור ולהנער את עצמי בת ה-20. אני רוצה לומר לה שהיא לא כל כך חזקה כמו שהיא חושבת. שהעצמה אמיתית באה מיושרה. שלהיות רצויה זה לא אותו דבר כמו להיות מכובדת. אני גם רוצה לסלוח לה. כי היא לא ידעה. היא הייתה פלרטטנית. היא חשבה שהגבר הבוגר הזה רואה אותה כשווה. היא לא הבינה שהוא מנצל את הנעורים שלה, השכר הנמוך שלה, החוסר ניסיון שלה".
כיום ת'ורן עוברת טיפול ומנסה להתמודד עם הפחדים שלה. "אבל בעיקר, אני רוצה שלום. אני רוצה להפסיק לחיות בפחד מעונש שאולי לעולם לא יבוא. אני רוצה להפסיק להחזיק את הבעל שלי כאחראי לטעות של מישהו אחר. הטעות שלי. אז אני עובדת על זה. לדבר בכנות עם החברות הכי קרובות שלי שמזכירות לי שנישואים לא אמורים להרגיש כמו פצצת זמן מתקתקת".
"אולי יום אחד אספר לו. אולי לא. אבל אני יודעת את זה: בושה גדלה בשתיקה. ואני לא מוכנה לתת לה להרקיב את מה שבניתי רק בגלל שפעם הייתי מוכנה להרוס את זה עבור מישהו אחר", היא מסכמת.
הסיפור נמסר לכתבת רבל ווילי. אליסיה קיילי ת'ורן הוא שם בדוי.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
