אתמול ב־5:40 בבוקר, זמן קצר לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לאיראן, נורה מטח לעבר באר שבע. טיל פגע פגיעה ישירה בבניין מגורים בן שש קומות, וכתוצאה מהפגיעה נהרגו ארבעה תושבים, נפצעו עשרות והרס רב נגרם לבניין, שכמה מקומותיו קרסו, ולסביבתו.
"אנחנו ביום קשוח מאוד, אך רוחנו איתנה", אומרת ד"ר חפצי זוהר, סגנית ראש העיר וממלאת מקומו. "קודם כל, אני חייבת להשתתף בצערן של משפחות הנרצחות והנרצחים ולאחל רפואה שלמה ומהירה לפצועות ולפצועים. מיד כשקרה האסון הגיעו לזירה כלל הכוחות, וגם הצוותים של העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים. הם הקימו מרכז שאליו פונו המשפחות שבתיהן נהרסו והתחילו בטיפול במשפחות. המשפחות קיבלו חדרים למנוחה, אוכל ומשקה, ומיד קישרנו אותן אל קופות החולים ואל אנשי מס רכוש".
במערכה שהתנהלה בשבועיים האחרונים מול איראן, באר שבע הייתה זירת הפגזות כואבת ומדממת. העיר הדרומית ספגה מטחים כבדים של טילים, שהביאו להרס נרחב של בתים וסביבות מגורים, ולפגיעה קשה בבית החולים סורוקה. "לצערי, הפגיעה אתמול בבוקר לא הייתה האירוע הראשון", אומרת סגנית ראש העיר. "בימים האחרונים ספגנו כמה פגיעות בבאר שבע, בשכונות בעיר ובבית החולים סורוקה. הצוותים שלנו מתורגלים להתמודד במצבים כאלה ויודעים את העבודה. הנושא בשליטה מלאה של העיר, בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, המשטרה, שירותי הכבאות וההצלה ומד"א".
התמודדת בעבר עם אירוע בקנה מידה כזה בעיר?
"לא, אבל אנחנו למודי ניסיון מ־2008, כשבמבצע ‘עופרת יצוקה’ הייתה פגיעה ישירה בגן ילדים בערב, בזמן שהוא היה ריק, למזלנו. בהמשך היו פגיעות נוספות. עם זאת, אי אפשר להשוות בין הרקטות שמשוגרות מעזה לטילים הכבדים עם ראשי הנפץ של מאות הקילוגרמים שמשוגרים מאיראן. זה סדר גודל אחר לגמרי וניתן לראות את זה בזירות ההרס, גם בסורוקה וגם בשכונות. זה לא משהו שהכרנו או הורגלנו אליו בעבר".
הציבור מגלה גבורה
אחד הנושאים המרכזיים שמדוברים בישראל מתחילת המערכה נגד איראן הוא נושא המיגון. בתים ובניינים רבים ברחבי הארץ אינם מצוידים בממ"דים או במקלטים תקניים, ולעיתים הם מרוחקים ממקלט ציבורי תקין. אלא שבאירוע פגיעת הטיל בבניין המגורים בבאר שבע התברר כי ההרוגים שהו בממ"ד בזמן הפגיעה.
"אנחנו עשינו הכל על מנת להגדיל את מספר המרחבים המוגנים לטובת הציבור שאין לו ממ"ד או מקלט תקין", אומרת סגנית ראש העיר בהתייחסה לנושא המיגון בבאר שבע. "פתחנו את מוסדות החינוך ומוסדות נוספים שיש בהם מרחבים מוגנים לשימוש התושבים, ופתחנו גם חניונים תת־קרקעיים, כדי להגדיל את מספר המרחבים המוגנים בעיר".
איך את מתרשמת מהלכי הרוח בעיר בעקבות האסון?
"אני חושבת שהציבור בבאר שבע, כמו הציבור במדינת ישראל, מגלה גבורה גדולה, סבלנות ומשמעת רבה להנחיות פיקוד העורף. כשלטון מקומי, אנחנו מחבקים את התושבים בשעה קשה זו ומשתדלים ללוות אותם ולהעמיד לרשותם את כל מה שנדרש כדי להעניק להם ביטחון. מי שבתיהם נפגעו יקבלו מאיתנו ליווי צמוד כדי לעבור את זה, גם אם זה ייקח פרק זמן ארוך. כמו שאמרתי, רוחנו איתנה".
"אני עוד בהלם מזה שהבית שלנו נהרס", אומרת ליאת זוהר, ששהתה אתמול עם בעלה ושלושת ילדיה בממ"ד בעת פגיעת הטיל בבניין מגוריה. "כשהופיעה ההתרעה המוקדמת מפיקוד העורף נכנסנו לממ"ד, ונשארנו בו עד שהתקבלה הודעה שאפשר לצאת. יצאנו מהממ"ד, ואז הייתה עוד אזעקה, הפעם ללא התרעה מוקדמת, ורצנו מהר בחזרה לממ"ד. איך שהתיישבתי על הכיסא שמענו בום מחריש אוזניים. החלון של הממ"ד עף על הטלוויזיה, אבל חוץ מזה לא נגרם נזק לממ"ד. מהר מאוד הבנו שכל הבית נהרס לחלוטין, עם כל התכולה. החילוץ הגיע תוך דקות, וכיוון שפרצה שריפה באזור החניה של הבניין, חילצו אותנו לפני שבכלל ראינו את גודל ההרס ואפילו לפני שהספקנו לקחת את הארנקים שלנו. אנחנו חסרי כל, אבל הממ"ד הציל את חיינו. אנחנו בחיים, זה מה שחשוב".
זוהר מספרת שעד אירוע הפגיעה בסורוקה היא לא שיערה שהמטחים עלולים לזרוע הרס שכזה: "הייתי בצ’יל, ובאזעקות פשוט נכנסתי לממ"ד. אבל אחרי שראיתי את ממדי ההרס בסורוקה ובשכונות בבאר שבע שנפגעו מטילים, רמת החרדה שלי עלתה. עדיין, גם בבוקר שבו הבית שלי נהרס לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לי. עכשיו אנחנו אצל ההורים שלי, זה המקום הבטוח שלנו כרגע. אנחנו צריכים להתחיל את החיים מחדש, ואני מקווה שהמדינה תעזור לנו בזה".
בתי החולים לא ממוגנים
ביום חמישי האחרון ספג בית החולים סורוקה בעיר פגיעה ישירה בבניין האשפוז הכירורגי. ההרס בבניין ובבניינים הסמוכים היה רב. לילה קודם לכן, צוות בית החולים פינה את המטופלים ששהו באחת הקומות למרחב מוגן. צעד זה הציל את חייהם שכן הקומה שבה שהו קודם נהרסה כליל מפגיעת הטיל.
"האירוע הזה תפס אותי כשהייתי בחו"ל עם אשתי והילדים, כשאני מתקשה בניסיון לחזור לארץ", מספר ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל בית החולים סורוקה. "מובן שמתוקף תפקידי כאחראי על כל החטיבה הכירורגית הייתי מעורב בכל התהליכים שקורים בה, גם כשהייתי בחו"ל. ברגע שהאירוע קרה, עזבתי את אשתי והילדים, יצאתי לשדה התעופה והפכתי עולמות כדי לחזור לארץ עוד באותו הערב. הצלחתי בעזרת הרבה אנשים טובים. ההרס פה עצום. סורוקה הוא בית חולים ומרכז טראומה, שנותן שירות ליותר ממיליון תושבים. כשאתה נכנס לבית החולים עכשיו ומסתובב במסדרונות, אתה מגלה שכמעט אין בניין שלא נפגע מהאירוע, זכוכיות מנופצות בכל מקום. זה קשה וכואב, אני מסתובב פה בדמעות. זה מרגיש כאילו טיל נחת בתוך הבית".
והיה גם נס, כשפיניתם לילה לפני כן את המטופלים למרחב מוגן.
"אני לא כל כך אוהב להגדיר את זה כנס. מרגע שמבצע ‘עם כלביא’ יצא לדרך הייתה פה היערכות מאוד משמעותית. סורוקה, גם ב־7 באוקטובר, אגב, מתפקד מעולה במצבים כאלה וערוך לכל תרחיש. הבנו שהמקרה של הטילים האיראניים שונה לגמרי מזה של טילי חמאס. הייתה לנו מהרגע הראשון הבנה שמדובר באירוע מסוג אחר ושצריך לפנות כמה שיותר את הקומות העליונות, שחשופות יותר לפגיעה. באותה נשימה צריך לזכור שבתי החולים בארץ לא ממוגנים. במשך שנים אנחנו מתריעים על נושא המיגון, עוד מ’צוק איתן’ ב־2014 – וזה לא קרה. לא הגיוני שבית חולים אינו ממוגן. ובסוף, טיל שנחת גרם להרס משמעותי בסורוקה, אבל לשמחתנו ללא אבידות בנפש ועם מספר פצועים קטן, מההדף".
תוך כמה זמן בית החולים חזר לתפקד?
"פינינו את כל מי שהיו במבנים שנפגעו, ובעזרת משרד הבריאות, קופות החולים, מד"א, פיקוד העורף ועוד הצלחנו להעביר מטופלים לבתי חולים אחרים ולמחלקות אחרות בתוך בית החולים שלנו. כבר באותו יום חמישי בצהריים פתחנו את בית החולים. לקח יום, ואנשים חזרו להגיע לבית החולים במלוא הכוח. אסור לשכוח שאין בית חולים אחר לתושבי הנגב".
כמה זמן, להערכתך, ייקח לשקם את בית החולים?
"יש פה החלטות של פיקוד העורף ושל העירייה. אני מעריך שתהליך השיקום הפיזי של בית החולים יכול לקחת חצי שנה עד שנה. אנחנו צריכים בניין חדש וממוגן. יש כבר תוכניות מיגון לבית החולים, זה יעלה מיליארד שקלים, אבל צריך להכניס יד לכיס בצורה מסודרת כי זה למען המטופלים. אנחנו עוד נבנה את בניין התקומה בסורוקה".
