בריאות
הטעות שכולנו עושים בשירותים – ועלולה לגרום לזיהומים
זיהומים בדרכי השתן הם בעיה רפואית נפוצה ביותר, עם למעלה מ-150 מיליון מקרים מדווחים ברחבי העולם מדי שנה. התופעה מתאפיינת בדלקת של רקמות מערכת השתן כתוצאה מחדירת חיידקים, המגיעים בדרך כלל מאזור פי הטבעת. הזיהום עלול להתפתח בכל חלק במערכת השתן: בשופכה, בשלפוחית השתן, בשופכנים, ובמקרים חמורים אף בכליות עצמן. בגברים גם הערמונית יכולה להיות מעורבת. הסימפטומים האופייניים כוללים תכיפות במתן שתן, תחושת צריבה בעת הטלת שתן, כאב באגן התחתון, ולעיתים אף דם בשתן. למרות שהתופעה נפוצה בכל הגילאים ובשני המינים, היא שכיחה במיוחד בקרב נשים. פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, מסבירה איך ניתן למנוע את הזיהומים, ואיך כדאי לטפל בהם.
"זיהומים בדרכי השתן היא מחלה נפוצה מאוד שמשפיעה על רבים מאיתנו, במיוחד על נשים," מסבירה פרופ' יסמין מאור. הסיבה לשכיחות הגבוהה של הזיהומים בקרב נשים נעוצה במבנה האנטומי של מערכת השתן הנשית. "החיידקים שגורמים לזיהומים מגיעים מאזור פי הטבעת, והדרך שהם צריכים לעבור עד לשופכה קצרה הרבה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים," מסבירה פרופ' מאור. עובדה זו מסבירה מדוע נשים סובלות מזיהומים אלה בשכיחות גבוהה יותר ביחס לגברים.
גורמי הסיכון לזיהומים בדרכי השתן מגוונים. ראשית, קיים מרכיב גנטי משמעותי – "במשפחות מסוימות נראה שגם האם וגם הבת יסבלו מזיהומים חוזרים, בעוד במשפחות אחרות התופעה כמעט לא קיימת," מציינת פרופ' מאור. גורמי סיכון נוספים כוללים קיום יחסי מין, גיל המעבר, מחלות רקע כמו סוכרת, ודיכוי מערכת החיסון.
איך למנוע זיהומים חוזרים?
בניגוד לאמונה הרווחת, פרופ' מאור מדגישה כי דווקא ניקיון יתר עלול להגביר את הסיכון לזיהומים. "החיידקים יודעים לנוע גם כשנקי וגם כשמלוכלך, וניקיון עודף עשוי להוות דווקא גורם סיכון מאחרו והוא מסלק את החומרים הטבעיים אותם מפריש הגוף בכדי להגן מפני זיהומים," . במקום זאת, היא ממליצה על שינויים התנהגותיים פשוטים אך יעילים:
היא ממליצה להפחית בתדירות הניקיון האינטימי, להשתמש בסבון לא יותר מפעם ביום, להימנע מזרם מים ישיר על האזור הרגיש, אלא לשפוך מים בעדינות במקום, לנגב מלמעלה למטה ולא הפוך לאחר שימוש בשירותים, ולהטיל שתן לאחר קיום יחסי מין.
"שינויים התנהגותיים פשוטים אלה יכולים להפחית משמעותית את הסיכון לזיהומים חוזרים," מדגישה פרופ' מאור.
נקודה חשובה נוספת שמעלה פרופ' מאור נוגעת לאבחון וטיפול: "לא כל ממצא של תרבית שתן חיובית מחייב טיפול אנטיביוטי. לחיידקים מותר להיות בשתן, והם מפריעים לנו רק כאשר הם גורמים לסימפטומים." גישה זו מנוגדת למגמה הרווחת של טיפול אנטיביוטי גורף, שלדברי פרופ' מאור עלול להוביל להתפתחות חיידקים עמידים ולפגיעה במנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף.