מנהיג הימין הקיצוני חירט וילדרס, שזכה במקום הראשון בבחירות האחרונות, הודיע אתמול בבוקר (שלישי) כי מפלגתו – מפלגת החירות (PVV) – תפרוש מהממשלה. הסיבה: מחלוקות קשות סביב מדיניות ההגירה של הממשלה והיחס לישראל.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, וילדרס דרש עצירה מוחלטת של ההגירה, שליחת פליטים לעזה וסגירת מקלטים – אך שותפיו לקואליציה התנגדו, מה שהוביל למשבר קואליציוני חמור.
חירט וילדרס (צילום: רויטרס)
"מעריב" שוחח עם ד”ר אסתר לופטין, מומחית לאירופה מהמחלקה לשפות זרות באוניברסיטת תל אביב, כדי להבין את עומק הזעזוע הפוליטי והמשמעויות האפשריות שלו עבור אירופה וישראל. לדברי ד”ר לופטין, “הפרישה של חירט וילדרס מהממשלה היא לא מפתיעה. הוא זכה במקום הראשון וכמעט רבע מהאוכלוסייה בחרה בו – 24 אחוז מהקולות בבחירות האחרונות – והוא נאלץ להקים קואליציה עם מפלגות ימין אחרות. אבל בשורה התחתונה, הקואליציה שלו לא לקחה אותו ברצינות”.
לדבריה, “המטרה העיקרית שלו הייתה להילחם באיסלאם הרדיקלי הקיצוני ונגד הגירה מוסלמית לאירופה. הוא כבר שנים רבות טוען שהבעיה העיקרית של אירופה והחשש הגדול ביותר שלו זה האיסלאמיזציה של אירופה – פיגועי הטרור והמהגרים המוסלמים שמגיעים לאירופה, אינם מסוגלים להתערות בחברה האירופית וההולנדית ומהווים איום על החברה”.
ד”ר לופטין ציינה כי “אחד הרגעים המכוננים בחייו היה ב-2004, אז במאי הסרטים ההולנדי תיאו ואן גוך נרצח בעקבות סרט שהיה ביקורתי כלפי האיסלאם. מבחינת וילדרס זה היה רגע קריאת השכמה, והדגיש כמה האיסלאם הקיצוני מסוכן לאירופה. ולכן הוא כל הזמן הטיף לא לקבל הגירה מוסלמית לאירופה, לא לבנות מסגדים”.
וילדרס עצמו נחשב לדמות פרובוקטיבית גם בתוך הולנד. “ב-2020 וילדרס נקנס על ידי בית המשפט בהולנד מכיוון ששאל את הבוחרים שלו, בין היתר, אם הם רוצים יותר מרוקאים או פחות – והם כמובן אמרו שפחות. בית המשפט קנס אותו בגלל אמירה זאת”, אמרה לופטין.
על הקשר ההדוק בין וילדרס לישראל אמרה ד”ר לופטין: “הוא מאוד אוהב את ישראל. הוא ביקר בישראל לפחות 40 פעמים. מאז שהיה צעיר הוא ביקר פה. הוא אמר לא פעם שהוא ביקר בלא מעט מקומות במזרח התיכון – סוריה, מצרים, תוניסיה וטורקיה – אבל בשום מקום לא הרגיש תחושת סולידריות כמו זאת שהוא מרגיש כשהוא נוחת בנמל התעופה בן גוריון”.
לדבריה, “וילדרס הוא אוהד גדול של ישראל. אחת הסיבות שהוא פרש היא לא רק שהקואליציה הנוכחית לא קיבלה את התוכנית שלו נגד הגירה של מוסלמים לאירופה, אלא גם משום שהוא ביקש שהמוסלמים מבקשי מקלט מסוריה יוחזרו לשם – כי יש משטר חדש – ולמנוע מצב של איחוד משפחות”.
בהקשר הישראלי, אמרה לופטין: “הוא טען כי ישראל היא קו ההגנה כנגד האיסלאם, וחשוב להגן על ישראל – כי אם ירושלים תיפול, רומא ואתונה הבאות בתור. כלומר, לטענתו זה קו ההגנה האחרון והחשוב ביותר כנגד האיסלאם”.
היא הוסיפה: “מאז שבעה באוקטובר אנחנו רואים את דגל ישראל מתנוסס במשרדו ליד דגל הולנד. הוא כל הזמן עומד לצידנו. וכפי שציינתי, אחת הסיבות העיקריות לפרישתו היא שהקואליציה הנוכחית כל הזמן התייצבה כנגד ישראל”.
לטענת לופטין, אחת הטיפות שהציפו את הסאגה מבחינתו הייתה התבטאות של שר החוץ ההולנדי. “לפני כחודש שר החוץ ההולנדי הכריז כי צריך לבחון מחדש את ההסכם האסוציאציה בין ישראל לבין האיחוד האירופי – כי לכאורה ישראל מפירה את ההסכם, מאחר שאין לה כבוד לזכויות אדם בפעילות בעזה”, סיפרה. “וילדרס כעס והתקומם – איך יכול להיות שהממשלה שאמורה להיות ממשלה אוהדת לישראל לא תומכת בישראל ומבקרת אותה? זה משהו שהפריע לו מאוד”.
ד”ר לופטין סיכמה: “יש פה שתי סיבות – העובדה שלא קיבלו את תוכנית ההגירה שלו כדי לבלום את ההגירה לאירופה ולמנוע קבלת מבקשי מקלט, ולהחזיר את המהגרים מסוריה בחזרה לסוריה בעקבות המשטר החדש. והסיבה השנייה – הביקורת כלפי ישראל וכך שהולנד לא מתייצבת לצידה של ישראל אלא מבקרת אותה”.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".