סרן ש׳ הוא רק בן 26, עדיין בסדיר וגר בתל אביב. נשוי לקצינת מודיעין שהייתה בין מתכננות התקיפה בתימן, ואתמול (ראשון) הוא היה אחד הטייסים שתקף בתימן. הפעם התקיפה הייתה בעומק המדינה, כשהמטוסים חוצים מערכי נ"מ. "הנוף רחוק, הרבה זמן לקח להגיע לשם. הריכוז והקשב הוא לביצוע המשימה ולא בנוף", אומר סרן ש׳, שמסביר על מורכבות המשימה.
״בסוף החמצן של כל כלי טייס ובמיוחד של מטוסי הקרב הוא דחק והפונקציה של המרחק. העניין הוא איך מצליחים לתדלק ולשמור על כמות של דלק כדי לבצע את התקיפה. מצד שני עדיין הניסיון באזור הטיסה הוא מוגבל. זה לא אותו ניסיון משמעתי שיש לנו באזורים אחרים בהם פעלנו ולכן זה הופך את העניין למורכב הרבה יותר ולכן נערכים לכך", אומר סרן ש׳.
סרן ש' מחיל האוויר לקראת התקיפה בתימן (צילום: דובר צה"ל)
"הטיסה מחודידא לצנעא עורכת כמה עשרות דקות של טיסה. מדובר בטיסה דרוכה מקו החוף לתוך המדינה מדובר בעשרות מיילים זאת טיסה דרוכה בשל מורכבות האיומים. ומבחינתי זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שאני טס מעל צנעא. התחושה הייתה של סיפוק כשהשלמנו את המשימה", הוסיף.
סרן ש׳ כבר טס רחוק, הוא לקח חלק, כמו טייסים רבים בתקיפות באיראן. "היה מספיק לכולם לתקוף באיראן אבל יש אלמנטים מבצעים שונים בין התקיפות באיראן לבין התקיפה היום בתימן. לצערי זה מה שאני לא יכול לפרט יותר מדי. המרחק הוא שונה אלמנטים מבצעים שונים. הטייסת שלי תקפה את אחת מתחנות הכח ואת ארמון הנשיאות. אני תקפתי את תחנת הכח״. סרן ש׳ לא היה צריך להסתיר בבית על הפעולה. "אישתי ידעה לפני הפעולה ותוך כדי. היא קצינת המודיעין".
מטוסי קרב של חיל האוויר לקראת התקיפה בתימן (צילום: דובר צה"ל)
לדבריו, יש כמה יש כמה שלבים של הורדת לחץ במהלך הטיסה. ״שלב ראשון כשממריאים ויודעים שאנחנו בדרך למשימה. השלב הבא הוא בטיסה כשאתה יודע שכל מערכות הטיסה שמישות ואף אחד לא יחליף אותי. אחר כך יש את התחושה הקלה של מכה קטנה בכנף בעצם כמה מכות בכנף של שחרור החימושים ואז הסימון שהם פגעו המטרה ובעוד מטרה שהופיעה ברשימה. ומשם בדרך חזור צריך לצאת מאזור המאוים המשימה נגמרת רק שאת בד״טנק שהמטוס נעצר וחופה נפתחת. אז אתה מרגיש את ההקלה האמיתית״, אומר סרן ש׳.
סרן ש' מחיל האוויר לקראת התקיפה בתימן (צילום: דובר צה"ל)
רס״ן א׳, טכנאי מטוסים של מערך הקרב. מספר על ההכנות לתקיפה החריגה: ״הצורך בתקיפה היו שונות ממה שהיו בעבר. אנחנו מתעסקים באיך אנחנו עושים את המשימה הטובה ביותר. יש נהלים מיוחדים מבצעים בדיקות ארוכות יותר ורחבות יותר. כשמגיעה משימה כזאת אנחנו עוצרים בוחנים את כלל המטוסים ובוחרים את המטוסים למשימה. מן הסתם אנחנו נבצע בדיקות עמוקות יותר בטיסות ארוכות ומורכבות. הבדיקות מקיפות וגם טכנאים בכירים יותר בוחנים את המטוסים מדובר במשימה שדורשת הערכות מיוחדת של הכנת המטוסים".
רסן א', טכנאי מטוסים (צילום: דובר צה"ל)
עוד אמר: "התחושות שלנו כאנשי צוות הטכני מעורבות בגאווה אבל גם בלחץ כשהם ממריאים למשימה כל כך מורכבת ורחוקה. התחושות לא פשוטות במהלך המשימה הדאגה מלווה אותנו אולם כשהם נוחתים ללא החימוש אחרי שהשלימו את המשימה התחושה של שמחה וגאווה מרקיעה לשמים. אני יכול לומר שגם בפעולה היום לא היו תקלות וביצענו את המשימות כמתוכנן".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.