נשיא סוריה הזמני אבו מוחמד אל ג'ולאני איבד את ההזדמנות לשמור על האחדות בסוריה, ללא קשר לתוצאת המשבר המתמשך עם העדה הדרוזית במדינה, כך עולה מניתוח מפורט שפרסם האתר הלבנוני אל-נאשרה.
לפי אל-נאשרה, אל ג'ולאני מנסה בעקביות להתנער מאחריות למעשי המיליציות החמושות הנאמנות לו, שמבצעות הפרות זכויות אדם חמורות. הוא שואף לרמוז שהרשויות הסוריות הרשמיות פועלות להגנת כל המרכיבים העדתיים והאתניים במדינה, אך ההסכמים שהוא חותם לאחר אירועי אלימות מעידים על חולשתו.
האתר הלבנוני מדווח כי קיימת עלייה בדרישה להגנה בינלאומית מצד קבוצות אתניות ועדתיות בסוריה, מאחר שאיש מהן אינו מאמין ביכולתו של אל ג'ולאני לשלוט במיליציות האחראיות לטבח ולהפרות זכויות אדם, במיוחד על רקע התגברות חסרת תקדים של שיח עדתי-דתי במדינה.
מקורות המצוטטים בעיתון הלבנוני חושפים כי לאחר הטבח בחוף הסורי במרץ האחרון, אל ג'ולאני ניסה לקדם בפני גורמים אזוריים ובינלאומיים נרטיב של ניסיון הפיכה שאיראן וגורמים מהמשטר הקודם עומדים מאחוריו. לפי האתר הלבנוני, טקטיקה זו אמנם הצליחה להפחית את חריפות התגובות הבינלאומיות, אך אינה יעילה בהתמודדות עם המשבר הנוכחי עם העדה הדרוזית.
כוחות המשטר בסוריה (צילום: רויטרס)
הדיווח באל-נאשרה מציין כי הבסיס להתעלמות הבינלאומית מעלייתו של אל ג'ולאני לשלטון, למרות עברו במעבר בין ארגוני טרור, הייתה ההנחה שהוא המסוגל ביותר להבטיח יציבות מינימלית. זאת כחלק מתהליך רחב יותר של הגבלת ההשפעה האיראנית באזור לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023.
האתר הלבנוני מדווח כי בחוגים בינלאומיים מסוימים כבר החל דיון באפשרות לשנות את הגישה כלפי אל ג'ולאני, למרות היעדר חלופה ברורה. באל-נאשרה מציינים כי ההפרות נגד קבוצות אתניות שונות אינן מסייעות לנשיא הסורי בניסיונותיו לזכות בהכרה אמריקאית, כאשר וושינגטון דורשת ממנו ויתורים נוספים, במיוחד ביחס לישראל.
בהקשר זה, גורמים פוליטיים שצוטטו טוענים כי התקיפה הישראלית באזור הארמון הנשיאותי אינה קשורה רק להגנה על העדה הדרוזית, אלא לדרישות ישראליות ביחס לדרום סוריה. לפי הדיווח, ישראל לא תקבל כל הסדר פנימי בסוריה שעלול להציב איום עתידי על ביטחונה.
אם כן, המצב הפנימי בסוריה מחליש את יכולתו של אל ג'ולאני לתמרן, מאחר שהמשך שלטונו תלוי בוויתורים משמעותיים שחורגים מיחסיו עם ישראל וכוללים שינויים במבנה המשטר עצמו. אל-נאשרה הוסיף ציטוט ממקורותיו: "ייתכן שמי שתרם או התעלם מעלייתו לשלטון, רצה להגיע לתוצאה זו, כלומר לקבל את היחסים עם ישראל ואת האפשרויות הבדלניות".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.