ראש הממשלה בנימין נתניהו אמור ככל הנראה לשוב בסוף השבוע לישראל מהביקור בוושינגטון. מה הן התוצאות של הביקור עדין לא ברור. אבל נתניהו יידרש בימים הקרובים להכריע על מה הוא הולך בעתיד הקרוב? על ציר מורג או על חוק ההשתמטות של החרדים מצה״ל.
צה״ל הודיע לדרג המדיני כי הוא מתכנס להשלים את כלל המשימות של המערכה המכונה: ״ מרכבות גדעון״. צה״ל אומר בקול צלול וברור שהגיע הזמן לסגור את המלחמה. להגיע להסכם לשחרור 50!. החטופים החיים והחללים. להתייצב על קווי הגנה בפרימטר סביב עזה ולנהל את השלב הבא בתפיסת ההגנה על ישובי עוטף ישראל.
תקיפה ברצועת עזה (צילום: רשתות ערביות)
כרגע מה שמסתמן הוא שרצונו של צה״ל ידחה לחודשים וכנראה לעוד שנים רבות. ממשלת ישראל הולכת ומקבלת את הרעיון שמוביל ודוחף שר האוצר בצלאל סמוטריץ. משטר צבאי על מלא ברצועת עזה תוך הקמת מחנות שהיה בהם ירוכזו עזתיים לפני ״הגירתם מרצון״.
ציר מורג הוא המפתח לתוכנית שמוביל סמוטריץ. ציר מורג תוחם את העיר רפיח מצפון. ציר פילדלפי תוחם את העיר מדרום ממערב רצועת החוף סוגרת כל העיר וממזרח הגבול עם ישראל. התוכנית שיוצאת בימים האחרונים לפועל היא שמשרד הביטחון שהוא גוף אזרחי יכנס לפעילות בתוך רפיח ובעזרת קבלנים ישראלים הוא יפנה את כל הריסות הבתים והמבנים ישטח את השטח ויאפשר יצירת תשתית לבנית עיר האוהלים הגדולה בעולם. מדובר בבניה של תשתית לשש מאות אלף נפש ואף אופציה לדחוס פנימה כמליון נפש.
צה״ל על פי התוכנית יאבטח את ארבעת המרחבים סביב העיר ויצור חיץ בינה לבין העולם. לעיר יכנסו רק תושבים שהם לא חמושים ולא מזוהים עם חמאס. כל מי שימצא מחוץ לעיר יחשב מבחינת ישראל כגורם טרור המשויך לחמאס או לאחד הארגונים האחרים.
לוחמי גולני ברפיח (צילום: דובר צה"ל)
שר הביטחון ישראל כ״ץ שנגרר אחרי הזרם הימני בממשלה טוען כי מי שינהל את שגרת היום יום בעיר האוהלים הם אירגונים בינלאומיים. עוד טען השר כי מהעיר ניתן למי שרוצה להגר למדינה אחרת לעשות זאת באופן חופשי. שכן היום מי שמונע את ההגירה הם אנשי החמאס השולטים בעזה.
בצה״ל מתנגדים לתוכנית מכמה סיבות. הראשונה היא שהדבר האחרון שצה"ל רוצה לעסוק בו הוא הקמת ממשל צבאי על מיליון או שני מיליון עזתים. שנית צה״ל יתקשה לרכז לאורך זמן סדרי כוחות עצומים בתוך עזה וגם בעוטף. יצירת מעטפת לעיר האוהלים תדרוש הקמת מכשול חכם סביבה הכולל גדר מערכת. הקצאת כוחות של אוגדה ואף יותר רק למשימת אבטחה. וכל נושא הבריאות, ההשכלה, הרווחה ומתן המזון בסופו של יום יהיה תחת אחריות ישראלית.
פלסטינים סוחבים סיוע הומניטרי בעזה (צילום: רויטרס)
בצה״ל כבר הבהירו לדרג המדיני כי תוכניות הכוללות השארת כוחות גדולים בתוך עזה יחייבו גיוס מסיבי של עשרות אלפי חרדים. כלומר – בלי יכולת התגמשות גדולה בחוק גיוס חלופי לחוק הקיים היום. חוק המחייב את גיוס כלל הצעירים בני 18. את זה יודעים בסיעות החרדיות. זאת הסיבה שהם לוחצים כאן ועכשיו לקבל את טיוטת חוק הגיוס שניסח יו״ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין.
בתחילת השבוע יידרש ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחור צד. האם הוא הולך על ציר מורג וממשל צבאי ואו שהוא מעדיף ללכת על חוק ההשתמטות שאותו רוצים החרדים. שמבינים היטב מה המשמעות שהם ידרשו לשלם עבור האידיאולוגיה של הימין של סמוטריץ .
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.