Connect with us

חדשות בעולם

החרדה בלבנון שוברת שיאים: "השמיים קורסים, הילדים לא ישנים בלילה"

Published

on




למרות חלוף השנים מאז המלחמות החוזרות שפקדו את לבנון, הצלקות שהן הותירו אינן תמיד גלויות על הקירות. לעתים קרובות הן חקוקות עמוק בנפשות התושבים. עם חידוש התקיפות הישראליות, מחריף הנזק הנפשי, והלבנונים נאלצים להילחם במערכה מסוג אחר: עמידות פנימית, שאינה פחותה בחשיבותה ממלחמות אחרות ואסור להזניחה או להתעלם ממנה.

הנזק הנפשי הנובע ממלחמות אינו נמדד רק במספר הפצועים הפיזיים או בהרס המבנים. הוא עמוק יותר וקשה יותר למדידה, מכיוון שהכאב נמשך בחשאי ופוגע בילדים ומבוגרים, אמהות וחיילים, אזרחים במידה שווה.

מחקרים בינלאומיים, כולל דוחות של ארגון הבריאות העולמי, מראים שאזורים החשופים למלחמות חוזרות רושמים שיעורים גבוהים של הפרעות פוסט-טראומטיות, דיכאון וחרדה כרונית. בלבנון, שבה המלחמה היא חלק מהזיכרון הקולקטיבי, התופעות הללו הופכות למעין "טבע מודחק" של החיים היומיומיים, שאינו זוכה לתשומת הלב הראויה.

"שמעתי את ההפגזות מעל ראשי כאילו השמיים קורסים", מספר עאמר, צעיר מביירות שנאלץ לעזוב את העיר לאחר המלחמה האחרונה בחיפוש אחר שקט. "במהלך המלחמה לא הרגשתי חרדה או פחד, חשבתי שאני חזק, אבל מה שהתחלתי להרגיש אחרי המלחמה היה מוזר", הוא מוסיף.

עאמר מציין שהוא וכמה מחבריו סובלים מהתקפי פאניקה, כל אחת בצורה שונה ומסיבות שונות, וחלקן מזכירות תחושת מוות. פאטמה, אם לשני ילדים מהדרום, מספרת: "הילדים שלי מתעוררים בבהלה מקול המטוסים אפילו אחרי שההפגזות נפסקו". היא פנתה לספר סיפורים ולהרשים לפעילויות אמנותיות כדרך לשנות את תמונת המלחמה במוחם. "גם אני השתתפתי בציור. הייתי זקוקה למשהו שיוציא אותי ממעגל הזיכרונות הרעים שטרם הסתיימו", היא אומרת.

במציאות זו, ההתמודדות הנפשית הופכת דחופה יותר מאי פעם. לא מספיק לדבר על שיקום או הפסקת אש אם הדברים אינם מלווים בתכניות מסודרות לתמיכה בבריאות הנפש, כפי שמדגישים מקורות פרלמנטריים בכירים בראיון ל"אל-נשרה". המקורות מציינים שיש להכניס תכניות תמיכה נפשית לבתי הספר, לספק טיפולים בחינם או במחירים סמליים, ולהכשיר עובדי ציבור בכלים להתמודדות עם לחץ.

"לאחר המלחמה, התוקפנות המשיכה בצורות שונות. האויב עדיין נוכח, אבל אנחנו הלבנונים לא מילאנו את חובותינו זה כלפי זה, וכפוליטיקאים שותפנו עם האויב במלחמה על הבריאות הנפשית של האזרחים, כשהסכסוכים, המחלוקות וההסלמה נמשכו", מוסיפים המקורות. הם מציינים שגם התקשורת נושאת באחריות ועליה למלא תפקיד בשבירת הסטיגמה הקשורה להפרעות נפשיות.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות

דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs

Published

on

דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs

Continue Reading

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים