השבוע התבשרנו על הבאת גופתו של חלל צה"ל, לוחם השריון רס״ל צבי פלדמן ז״ל שנפל בהקרב ב"סולטאן יעקב", במסגרת מבצע של המוסד וצה"ל, שנפל בקרב בסולטאן יעקב ביוני 1982 במלחמת לבנון הראשונה. עם ההודעה על הבאתו מסר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסר הבוקר (ראשון): "במשך שנים ארוכות אישרתי פעולות חשאיות רבות לאיתורם של נעדרי סולטאן יעקוב, והבטחתי למשפחת פלדמן שלעולם לא אפסיק לפעול להשבתו של צביקה הביתה".
נציגי צה"ל (צילום: דובר צה"ל)
היום (חמישי), פרסם צה"ל כי לאחר חקירה מאומצת בהובלת הענף לאיתור נעדרים בחטיבת הנפגעים של צה"ל, שנמשכה למעלה מחמש שנים, אותר מקום קבורתו של טוראי ארתור גסנר ז״ל, שנפל בקרב בפעילות צה״ל במזרח חבל לכיש באפריל 1949 ומקום קבורתו לא נודע.
ב־20 באפריל 1949, במסגרת מבצע יזום של חטיבת "הנגב" בגזרת גבעות לכיש-אמציה (אזור הכפר דוויימה), נתקלה מחלקה מגדוד 8 בקבוצת מסתננים. ההתקלות התפתחה לקרב ממושך ועיקש, בסופו נפלו שנים-עשר לוחמי צה״ל,שלושה מתוכם הוגדרו נעדרים: טוראי ארתור גסנר ז״ל, טוראי גבריאל מגנאג'י ז״ל וטוראי קלמן צ׳פניק ז״ל.
משפחת חלל צה"ל טוראי ארתור גסנר ז״ל (צילום: דובר צה"ל)
בעקבות מאמצים מודיעינים ודיפלומטים, התברר כי גופותיהם נלקחו על ידי ערביי האיזור למערה בכפר אידנא, שהיה אז בשטח ירדני. ב- 06 במאי 1949, כוח צה״ל יצא למבצע ייעודי לאיסוף שלושת החללים מהכפר אידנא. כעבור מספר חודשים נקבע כי שניים מהחללים הם טוראי גבריאל מגנאג׳י ז"ל וטוראי קלמן צ׳פניק ז"ל ואילו טוראי ארתור גסנר ז"ל הוגדר כחלל צה״ל שמקום קבורתו לא נודע. בשנת 2020 חודשה החקירה בעניין היעדרותו של טוראי ארתור גסנר ז"ל, והוקם צוות חקירה מיוחד (צח"ם), שביצע פעולות חקירה רבות ומגוונות לאיתור מקום קבורתו של ארתור ז״ל. החקירה כללה ניתוח מסמכים, תחקור עדים, ניתוחי קרקע וביצוע סקרים ארכיאולוגים. כל אלה הובילו למסקנה כי שלושת הלוחמים שנעדרו ובהם ארתור גסנר ז"ל, נקברו יחד בקבר אחים ב- 06 במאי 1949 בבית העלמין ברחובות.
משפחתו של חלל צה"ל טוראי ארתור גסנר ז״ל (צילום: דובר צה"ל)
בני משפחתו, ובהם אחייניתו של ארתור ז״ל, קיבלו בשבוע שעבר עדכון מקצינת משאבי אנוש ראשית וראש חטיבת הנפגעים, תת-אלוף עדנה איליה אודות סיום החקירה. בתקופה הקרובה ייסגר המעגל לאחר 76 שנים, ויתקיים טקס להוספת כרית מצבה על שם ארתור גסנר ז״ל לקבר האחים ברחובות בו קבורים גבריאל מגנאג׳י ז״ל וקלמן צ׳פניק ז״ל. מהשבעה באוקטובר, המערך לאיתור נעדרים פעל בשטח הרצועה לטובת מאמצי איתור חטופינו ובמקביל המשיך במאמצים לאיתור חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע, תוך תחושת מחוייבות עמוקה לכלל המשפחות השכולות ומשפחות החטופים. גם בימים אלו צה״ל ממשיך וימשיך לפעול להשבת השבויים, הנעדרים והחללים.
משפחתו של חלל צה"ל טוראי ארתור גסנר ז״ל (צילום: דובר צה"ל)
מדברי ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר כליפא: ״לאחר 76 שנים ובתום חקירה מעמיקה ומקצועית, נפלה בחלקנו הזכות לקבוע כי ארתור גסנר ז״ל, הנעדר האחרון מהפעולה בבית גוברין ב-1949, טמון בבית העלמין הצבאי ברחובות יחד עם חבריו לנשק קלמן צ'פניק וגבריאל מגנאג'י זכרונם לברכה. כה חשובה ההזדמנות להביא עולם על תיקונו בסוגיה רבת שנים, בייחוד בעת הזאת חשוב לזכור ולפעול כך שיידעו כולם כי צה"ל לא שוקט על שמריו גם לאחר זמן רב, ועמל להביא מזור למשפחות החללים ואת אחרון הלוחמים לקבר ישראל. יש לנו מחויבות עליונה ומוסרית להשיב את החטופים והנעדרים וכך נמשיך לפעול״.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.