חוקרת איראן במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, שרונה מזליאן, פרסמה פוסט בחשבונה ברשת X את נקודת מבטה האישית על האיסלאם הקיצוני שהשתלט על חלקים נרחבים בעולם. בפתח דבריה כותבת מזליאן כי "האסלאם אינו רק דת. האסלאם הוא פוליטי".
"לאחר מותו של הנביא מוחמד בשנת 632 לספירה, הח'ליפים הראשונים פתחו במסעות כיבוש צבאיים נרחבים. בתוך פחות ממאה שנה, המוסלמים כבשו שטחים עצומים ברחבי המזרח התיכון, אסיה, חצי האי ערב, חלקים מצפון אפריקה ואירופה – והגיעו עד ספרד וצרפת", הוסיפה.
פעילי הג'יאהד האיסלאמי (צילום: רויטרס)
בהמשך מגוללת מזליאן את השתלשלותו ההיסטורית של סיפור האיסלאם עד שמגיעה לעת הנוכחית, לאחר גלי ההגירה העצומים שהגיעו ממדינות רבות לאירופה, והפכו אותה ליבשת שנאבקת על דמותה.
לדבריה, "אנו עדים לקריאות גוברות מצד אסלאמיסטים קיצוניים להקמת ח'ליפות אסלאמית באירופה – ישות דתית־פוליטית שנועדה למשול באומה המוסלמית ולהגן עליה רוחנית וצבאית. לצד עליית האסלאם הקיצוני, שיעור הילודה בקרב מוסלמים גבוה משמעותית מזה של האוכלוסייה המקומית".
A few words about the silent Islamic conquest of Europe, and the possibility we will witness dramatic changes in Europe, including the collapse of democratic regimes in favor of an Islamic Caliphate:
עוד אומרת מזליאן כי "הגבולות הפתוחים של אירופה הנוצרית, שמקבלים מהגרים מוסלמים מהמזרח התיכון, מאפריקה ומאסיה, יוצרים שינוי אתני, דתי ותרבותי – שהוא למעשה כיבוש אסלאמי דה־פקטו של אירופה, ללא צורך במלחמה או בשפיכות דמים". היא מציינת כי "ההסתה בתוך המסגדים ומרכזי התרבות האסלאמיים המקומיים מספקת קרקע פורייה לפעילות טרור ולשטיפת מוח נגד נוצרים, יהודים וכל מי שאינו מוסלמי".
את הפוסט חותמת מזליאן במילים: "לכן, אין זה בלתי סביר שבתוך כמה עשורים נחזה בשינויים דרמטיים באירופה – כולל קריסת המשטרים הדמוקרטיים לטובת ח'ליפות אסלאמית. כשהם אומרים ש"יגלובליזו את האינתיפאדה" – תאמינו להם".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.