בשנתיים האחרונות יש טרנד חדש בוול סטריט. חברות ציבוריות מתחומים שונים התחילו להשקיע במטבעות דיגיטליים, בעיקר ביטקוין, בשווי כולל של מעל 100 מיליארד דולר.
החברות האלו לא מגיעות בהכרח מתחומי הפיננסיים אלא יכולות להיות מתחומים כמו תוכנה או טקסטיל, אבל הן מחליטות לשנות את המודל המסורתי שלהם ולהתחיל להשקיע בקריפטו. אתמול הטרנד הזה הגיע גם לישראל, כשחברת זוז פאוור (חברה דואלית שנסחרת גם בתל אביב וגם בנאסד"ק) הודיעה על שינוי אסטרטגי במודל שלה ועל כך שהיא מתחילה להשקיע בביטקוין.
המשקיעים כנראה פחות אהבו את ההכרזה ואת הגיוס בשווי 180 מיליון דולר שנלווה לה, שכן המניה התרסקה ב50% תוך יום, אבל ניצלנו את ההזדמנות לשוחח על הטרנד החדש עם איתן גלזר – שותף וראש תחום האנרגיה ב-PwC Israel שליווה את החברה להנפקה.
"מה שקרה עם הקריפטו זה שהוא עבר דרך", גלזר פותח בסקירה קצרה. "הוא התחיל בתור משהו אזוטרי שהשקיעו בו אנשים פרטיים, אחר כך התחילו להיכנס מוסדיים ובעקבותיהם הממשלות, ולפני פחות משנתיים, בעקבות שינויים רגולטוריים, גם קרנות סל שהולכות אחרי הביטקוין קיבלו אור ירוק בארה"ב. ועכשיו אנחנו בשלב הבא – חברות ציבוריות נכנסות פנימה".
"זה התחיל לפני כשנתיים עם חברת מיקרו סטרטג'י – שהיא בכלל חברת תוכנה – שהחליטה לקחת את הכסף הפנוי שלה ולקנות בו ביטקוין, כדי לגדר את עצמה מפני תנודות בדולר ובריבית. היום, יש לה כבר כ־70 מיליארד דולר מושקעים בתחום, והיא הפכה בעצם לשחקן ענק בתחום חדש לגמרי. לא רק זה – היא והחברות שנכנסו בעקבותיה השיגו תשואה גבוהה יותר מהביטקוין עצמו".
איתן גלזר (צילום: יח"צ)
ומה מסביר את התשואה החריגה? גלזר לא בטוח, אבל מציע כמה כיוונים. "אולי יש שם מינוף, אולי המשקיעים רואים בזה יתרון ניהולי – כי זו חברה מקצועית, ולא קרן פסיבית. אבל התוצאה היא שיותר ויותר חברות – בלי קשר לתחום המקורי שלהן, בין אם הן עוסקות בטקסטיל, מזון או טכנולוגיה – הופכות לחברות פיננסיות. הן נהיות סוג של 'מדד על' לביטקוין. הן משקיעות בו, והמשקיעים באים בעקבותיהן".
האם לדעתך מדובר במגמה שצומחת יד ביד עם תחום הפעילות של החברות כמו במקרה של מיקרו סטרטג’י, שהחלה כהשקעה נלווית ונשארה נאמנה לתחום הליבה שלה? או שמדובר בתהליך שעשוי להפוך חברות לחלוטין, בדומה למקרה המפורסם של ברקשייר האת’ווי: חברת טקסטיל לשעבר, שנרכשה על ידי וורן באפט והפכה בהמשך לחברת השקעות? "עוד מוקדם לומר" משיב גלזר בכנות. "כרגע, כל עוד מדובר רק בביטקוין – במטבע אחד – זה עשוי להישאר מהלך ממוקד. אבל ייתכן מאוד שבמשך הזמן אם יצטרפו השקעות במטבעות נוספים נראה חברות שנודדות ממש מהתחום המקורי שלהן – אם זה הנעלה, אנרגיה או תחבורה – והופכות לשחקניות משמעותיות בתחום הקריפטו וההשקעות הדיגיטליות בכלל".
מטבעות קריפטו (צילום: envato)
ומה לגבי הערך למשקיעים? האם זו מהפכה פיננסית שתשנה את איך שאנחנו תופסים חברות ציבוריות או סתם גימיק שיווקי של חברות שנועד לרכוב על טרנד הביטקוין? "זו שאלה פתוחה," מודה גלזר, "בשלב הזה עוד מוקדם לקבוע. בארצות הברית התהליך הזה התחיל רק לפני שנתיים ובקנה מידה קטן, ורק לאחרונה הוא תפס תאוצה, ובישראל רק אתמול נעשה הצעד הראשון בכיוון".
"אז בהחלט יכול להיות שזה יתברר כמהלך אסטרטגי אמיתי שמייצר ערך, במיוחד אם נמשיך לראות חברות שמשיגות ביצועים גבוהים מהביטקוין עצמו, אבל גם יכול להיות שזה יהיה בסוף עוד טרנד חולף. בכל מקרה, איך שלא נסתכל על זה, מדובר בשינוי מעניין שכדאי לעקוב אחריו".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.