הזהב החדש: כך הביטקוין הפתיע את כולם בשעת מבחן

במהלך הימים הראשונים לאחר התקיפות, הביטקוין ירד בכ-5%, תנועה מקבילה לזו שנרשמה בבורסות העולמיות. על הקשר ההולך ומתהדק בין שווקי המניות לבין הביטקוין כבר נכתב רבות, וככל שיונפקו יותר ויותר מכשירים פיננסיים שעוקבים אחרי שער הביטקוין, ובמקביל יותר ויותר חברות ציבוריות יקנו ביטקוין לתיק ההשקעות העצמי שלהן (נוסטרו), נראה את הקשר ממשיך ומתהדק.

אבל בואו נחזור למערכה בין ישראל ואיראן. בתחילת המערכה שער הביטקוין צלל יחד עם שווקי המניות, אך מהר מאוד, וככל שהתבהרה התמונה לפיה מדובר בהסלמה מבוקרת ולא במלחמה עולמית כוללת שיוצאת משליטה, הביטקוין לא רק שהתאושש – אלא זינק בשיעור דו-ספרתי מעבר להתאוששות השווקים. ההסבר לכך הוא גידול בדרישה לנכסים חוץ-ממשלתיים, במיוחד מצד אוכלוסיות באזורי קונפליקט.

בזמן שמערכות בנקאיות סבלו מבעיות שנבעו מהמלחמה וחלק מהבנקים הגביל העברות בינלאומיות (וגם אלו שלא, ביצעו אותן בצורה איטית ויקרה ביחס לאלטרנטיבה הדיגיטלית), הביטקוין סיפק את מה שמערכת מסורתית לא יכלה – ניידות מוחלטת. כלומר, בעולם בו המתחים הגיאופוליטיים עולים והנפיצות מלווה אותנו כבר כמעט חצי עשור, תפקידו של הביטקוין השתנה מתפקיד ה-"נכס אנטי אינפלציוני", או "זהב דיגיטלי", לתפקיד "הנכס שמאפשר שליטה מוחלטת על ההון האישי". כי כשהמדינות רועדות, כדאי לפזר את הסיכון כך שחלק מההון לא יהיה תלוי באף מדינה.