הורי ההרוגים באסון נחל צפית דורשים מהמדינה לערער על גזר הדין

לאחר גזר הדין שניתן השבוע נגד יובל כאהן ואביב ברדיצ’ב, שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות בעקבות אסון נחל צפית, פנו הורי החניכים שנהרגו במכתב חריף לפרקליט המדינה, עו”ד עמית איסמן, בדרישה לקיים פגישה דחופה עימם ולבחון הגשת ערעור על פסק הדין.

במכתב, שנשלח על ידי עורכות הדין גלית רוטנברג, דנה קאופמן ורוני רוזנפלד ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, ועורכת הדין ורד אנוך מהסיוע המשפטי, נכתב בין היתר: “מרשינו הם הנפגעים הישירים ביותר ממעשיהם ומחדלי הנאשמים, פגיעה אשר לא ניתן ולא נדרש לתארה במילים. חרף זאת, מרשינו אינם צד להליך הפלילי, וקולם יכול להישמע רק מגרונה של הפרקליטות".

לטענת המשפחות, פסק הדין משדר מסר מסוכן של זילות בחיי אדם: “לא נגזים אם נאמר שהמשפחות יצאו מדיוני השמעת הכרעת הדין וגזר הדין בזעזוע קשה, כאשר תוצאת ההליך בערכאה הראשונה מהווה עבורם זילות של חיי ילדיהם, אותם קברה מערכת המשפט ב'קבר אחים'".

הן הוסיפו כי גם הציבור הישראלי נפגע מתוצאת ההליך: “אף הציבור כולו יצא נפסד מתוצאות ההליך בערכאה הראשונה, כאשר אזרחי ישראל נוכחו לדעת כי תוצאתו של אסון מהגדולים שידעה המדינה, הינו כזה המתגמד לכדי קביעה שהנאשמים ‘התרשלו’, ונגזרה עליהם פחות משנת מאסר אחת בגין כל חיים צעירים שנגדעו".

המשפחות מבקשות מהפרקליטות להפעיל את סמכותה להגשת ערעור לבית המשפט העליון, לא רק על גזר הדין אלא גם על הזיכוי מהעבירות החמורות יותר: “במקרה דנן, שימוש הפרקליטות במוסד הערעור נדרש ומתחייב – לא רק עבור המשפחות, כי אם עבור הציבור כולו. למען יראו וייראו כל מדריך ומורה. למען יראו ויחושו ביטחון כל הורה והורה".

בנוגע להיבט האנושי, כתבו עורכות הדין: “שאלת הגשת הערעור ואופיו בהליך דנן אינה רק שאלה משפטית ושאלה אסטרטגית. היא שאלה ערכית, היא שאלה אנושית. היא שאלה שהתשובה בה חייבת לעבור גם דרך שמיעת נפגעי העבירה".

המכתב נחתם בבקשה לפגישה דחופה עם הפרקליט, “באופן בלתי אמצעי טרם קבלת ההחלטה הגורלית בשאלת הגשת הערעור והיקפו של הערעור, וזאת לשמוע את זעקתם".

המשפחות מבקשות לעורר הד ציבורי לפני קבלת ההחלטה הסופית בפרקליטות, ומצהירות כי לא ינוחו עד שייעשה צדק: “קולם של רומי, עדי, מעיין, צור, גלי, יעל, אילן, שני ואלה ז”ל נדם לפני שבע שנים ואינו יכול עוד להישמע – צוואתם… היא לדאוג לכך שאסון נוסף כאסון מכינת בני ציון לא יקרה שוב לעולם".