לאחר יום העצמאות העגום בתולדות המדינה, שריפה, טילים ומלחמה מתחדשת, מתבקש מזור לנפש בעזרת התרבות והאמנות. הפעם בלקט ההמלצות: פסטיבל הסופרים הבינלאומי, פסטיבל הג'אז הראשון בלהבים, סדרת הופעות עם מיטב המוסיקאים בנמל תל אביב, הצגות ותערוכות חדשות, יום המוזיאונים הבינלאומי, 80 שנים לסיום מלחמת העולם השניה בקולנוע, "מלכת היופי של ירושלים" על בימת בית ליסין ועוד.
פסטיבל הסופרים. משכנות שאננים ירושלים
פסטיבל הסופרים הבינלאומי ה-13 יתקיים במשכנות שאננים בירושלים בתאריכים 18-22 במאי. אירוע הדגל שגם ינעל את הפסטיבל: הענקת פרס ירושלים במסגרת פורום הספר הבינלאומי לסופר הצרפתי מישל וולבק כולל שיחה עם חוקר ומבקר הספרות אריק גלסנר שתתקיים ביום חמישי 22.5 | 19:00-20:30 | באודיטוריום של משכנות שאננים. האירוע יתקיים בשפה הצרפתית עם תרגום סימולטני לעברית.
וולבק מחברם של עשרים ספרים, (ספריו שתורגמו לעברית יצאו בהוצאה לאור "בבל") זכה בפרס גונקור ופרס אנטרליה ועוד מצטרף לרשימת הזוכים של פרס ירושלים המוענק על ידי ראש העיר אחת לשנתיים מאז 1963.
הפסטיבל ייפתח ב-19.5 במפגש עם הסופר היהודי צרפתי ברנאר אנרי לוי שישוחח עם שפרה קורנפלד. באירועים הנוספים: מפגש לציון 80 שנים למותה של אלזה לסקר־ שילר (1869-1945) מהמשוררות החשובות והמשפיעות ביותר בשפה הגרמנית, ציירת, סופרת ודמות מרכזית בתנועת האקספרסיוניזם. המופע לזכרה הוא הפקה מקורית לפסטיבל הסופרים.ות, בשיתוף האקדמיה למוסיקה ולמחול ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.
יום שני 19.5 | 19:00–20:00 + 17:30–18:30, גן יעל
"איטלקייה של כבוד": על נטליה גינצבורג, מגדולות הסופרות באיטליה של המאה ה־-20. הסופרת שהם סמיט והמתרגמת מאיטלקית שירלי פינצי־ לב בשיחה עם הסופר והמתרגם יונתן פיין.
יום שני 19.5 | 20:30-22:00 | באולם ג'ינוגלי.
"סימני פיסוק ___ ?", מיכל היימן בתערוכת יחיד ושיחה עם האוצרת ד"ר סמדר שפי. בעשור האחרון התמקדה הימן בכתיבתן, בפועלן ובתצלומיהן של נשים אנונימיות, חלוציות ומהפכניות שאושפזו במאה ה-19 בבתי מחסה באירופה ובארה"ב. בעבודותיה היא שוזרת רמזים לזרמי העומק הנסתרים של מוסרות, מוסכמות ואיסורים שעיצבו את חיי גיבורותיה.
יום שני 19.5 | 18:30–17:00, גלריה דואק (קבלת פנים: 17:00 | ושיח־ גלריה: 17:30–18:30)
הספר "מהפכה של שמחה" יעמוד במרכזה של שיחה שיקיים עורך הספר אופיר טובול. הספר מביא את סיפורה של המוסיקה המזרחית בישראל באמצעות 40 שירים ועוקב אחר התפתחות הז'אנר מימי התקליטים ועד עידן היוטיוב ומציג את הדמויות המרכזיות שעיצבו אותו בהם ג'ו עמר ודוד טסה. האירוע בליווי מוסיקלי של יהודה קיסר.
יום חמישי 22.5 | 21:00-22:30 גן יעל.
עוד יתארחו בפסטיבל: הסופרים גאבור ט. סאנטו (הונגריה), שלום אוסלנדר (ארה"ב), אביגיל אסור (צרפת), רדקה דנמרקובה (צ'כיה), פיאם פיילי (איראן/ישראל), מיכל הבורצקי (סלובקיה), מקסים בילר (גרמניה), אריאנה הרוויץ (ארגנטינה), פולקר ויידרמן (גרמניה) מיקולאי לוז'ינסקי (פולין). כמו כן יתקיימו אירועים בהשתתפות סופרות וסופרים משוררים ומשוררות ישראלים בהם יעל נאמן, יערה שחורי, מיה טבת דיין, דורית רביניאן, ליהיא לפיד, עלמה זוהר, פרופ' מירב רוט, חיה גלבוע בכל סרלואי ונעה ידלין.
מנהלת אמנותית: ג'וליה פרמנטו
ג'וליה פרמנטו (צילום: אורי טאוב)
פסטיבל הג'אז הישראלי בלהבים
פסטיבל ג'אז ישראלי חדש נולד- "פסטיבל הג'אז בלהבים" יתקיים לראשונה בישוב הדרומי להבים, ב-10-8 במאי. הפסטיבל ירכז מגוון הופעות חיות של כמה מההרכבים המובילים בישראל, שיציגו פרשנות משלהם ליצירות ג'אז "מסורתיות" בעיבודים חדשים, לצד מוסיקה מקורית. הפסטיבל החדש הוא המשך לפעילותו של "מועדון הג'אז בלהבים".
האמנים המופיעים: שלישיית יוגב שטרית, אנסמבל אלון פרבר והחגיגה, כיתת אמן עם שי זלמן, ג'ס קורן – Affinity Trio המארחים את חואניטה כהן סמית', חמישיית מתן קליין ושי זלמן, שישיית גיא לוי, קובי סלומון והביצרון סטומפרס ועוד. הפסטיבל נותן במה להרכבים צעירים שינגנו בין ההופעות, ובסוף ההופעות ביום חמישי יתקיים ג'אם אל תוך הלילה בהשתתפות נגני הפסטיבל ונגנים מהקהל.
הפקה וניהול אמנותי: אורלי שטרן, בתמיכת מועצת להבים ומתנ"ס להבים
לאלתר ALTAR. מופע אימפרוביזציה. סטודיו של ארתור אסטמן
תיאטרון קליפה מציג: האמן ארתור אסטמן במופע אינטימי שמתקיים בסטודיו שלו ועיקרו מבנה מפריטים אקראיים שנאספו מהרחוב ביום המופע. הבניה נעשית מול הקהל ללא תכנון מקדים ומתוך התכוונות ליצור חיבור חדש. העבודה נעה במרחב שבין קודש לחול, ובין חסר הייחוד לווירטואוזי; מתחילה באופן טכני ובהדרגה מתהווה לתנועה מחולית ודרמטית המזכירה ריקוד של כהנים המשרתים בטקס. הגבול בין הטכני לאמנותי מטשטש. מהלך העבודה המרוכז והיצירתי מייצר מבנה שהוא גם אובייקט וגם מקום, התובע את מקומו אל נגד עיני הצופים – דבר שקם לאלתר ואין להתעלם ממנו.
יצירה וביצוע: ארתור אסטמן, ליווי אמנותי: עידית הרמן
מוצ"ש 17.5 | 18:00 | סטודיו של ארתור אסטמן, לבונטין 6, תל אביב
מופע קומי, כן וסוחף על הורות לילד "אחר" ועל הורות בכלל, של היוצרת והמבצעת יעל גדעוני בבימוי וליווי אמנותי של דניאל עובדיה. אמא נקראת לשיחה דחופה בשעה 12:00 בצהריים ביום הראשון ללימודים. היא בטוחה שעומדים לבשר לה שהבן שלה, בעל היסטוריה ארוכה של בעיות התנהגות מסולק הפעם לצמיתות מבית הספר. בזמן ההמתנה מורטת העצבים מול משרד המנהל האם עורכת חשבון נפש עם עצמה, עם בנה "המופרע של הכיתה", עם צוות המורים והורי התלמידים עד לבשורה הסופית.
צוותא, תל אביב, יום שישי 9.5 | 12:00
האמא של הילד הכי מופרע בכיתה (צילום: עמוס גרונדוג)
אם יש גן עדן. בית הספר לאומנויות הבמה, בית צבי רמת גן
"אם יש גן עדן" עיבוד לבמה של דפנה אנגל, על פי הרומן של רון לשם, בבימויו של רועי מלכה ודרמטורגיה של משה קפטן שמעלים תלמידי שנה השלישית על בימת בית צבי. סיפור העלילה נודד אל שנת 1999, רגע לפני שצה"ל מפוצץ את מוצב הבופור ונסוג מדרום לבנון, קבוצת לוחמים מכל קצוות החברה הישראלית מבלה יחד שנה על ההר הקסום והמדמם. כמו ממלכת ילדים בלי מבוגר, הם בוראים לעצמם עולם מלא.
יום שישי 9.5 | 21:00
אם יש גן עדן (צילום: אופק מלמד)
"חמישי אקוסטי" – סדרת הופעות LIVE בנמל תל אביב
סדרת "חמישי אקוסטי" בנמל תל אביב חוזרת לקראת הקיץ עם הופעות חיות תחת כיפת השמיים, בחינם! ארבעה ערבי חמישי בחודשים מאי-יוני ב-20:30, יפגישו את הקהל עם האמנים-יוצרים הבולטים: דניאלה ספקטור (8.5), עלמה גוב (15.5), חמי רודנר (12.6), ואלישע בנאי (19.6) שיופיעו מול הים ברחבת הדק המרכזית.
דק מרכזי, סמוך לקרוסלה, נמל תל אביב | namal.co.il
אלישע בנאי (צילום: מאיה בר)
דניאלה ספקטור (צילום: מאיר כהן)
שמונים שנים לסיום מלחמת העולם השנייה בראי הקולנוע. סינמטק תל אביב
במלאת 80 שנים לסיום מלחמת העולם השניה ב-8 במאי. סינמטק תל אביב יציג תוכנית מיוחדת הכוללת 24 סרטים העוסקים במלחמה. התוכנית כוללת סרטים קלאסיים לצד סרטים חדשים יותר, המתרחשים במדינות אירופה וצפון אפריקה בין השנים 1939-1945. סרטים מדנמרק, ארה"ב, ברה"מ, הונגריה, גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה, פינלנד, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה. כל אחד מהם מציע מבט ייחודי על התקופה, האנשים והבחירות שהגדירו את דורם. בסרטים: "זעם", "משחק החיקוי", "דנקרק", "לבד בברלין", "ילד מלחמה", "ממזרים חסרי כבוד" ועוד.
21-8 במאי 2025 | כרטיסים בעמוד המרכז באתר סינמטק תל אביב
לבד בברלין (צילום: באדיבות סרטי לב)
בעקבות האור. דיאלוג אמנותי בין דייל צ'יהולי לדניאל אנקווה
התערוכה "בעקבות האור" שתושק מחר בגלריה ליטבק קונטמפוררי בתל אביב, מייצרת מפגש מיוחד בין דייל צ'יהולי, אמן הזכוכית הבינלאומי, לבין הצייר הבינלאומי דניאל אנקווה. בתערוכה מתרחש דיאלוג בין שני יוצרים החוקרים, כל אחד בדרכו, את היחסים בין אור, חומר ושקיפות.
בתערוכה מוצגות יצירות מסדרת ה"וונציאנים" של צ'יהולי, סדרה שהיא מחווה למסורת הזכוכית הוונציאנית, תוך חריגה נועזת ממנה. לצדן מוצגות עבודותיו הפיוטיות של אנקווה, המתמחות בציור מהתבוננות, עם דגש על אור, טשטוש ומבע רגשי עמוק.
אוצרת: הדס גלזר, נעילה: 30 ביוני
מוזיאון ישראל ירושלים. זויה צ'רקסקי, שישי בשיכון (דיפטיך), 2015, צבעי־שמן על פשתן (צילום: באדיבות האמנית)
יום המוזאונים הבינלאומי 2025
ביום המוזיאונים הבינלאומי שיתקיים ב-15.5 ייפתחו את שעריהם 130 מוזיאונים בישראל מהצפון ועד הדרום ויקיימו סורים והדרכות מיוחדות, שיחי גלריה, סדנאות יצירה לילדים, חשיפה לתערוכות ועוד.
ברשימת המוזיאונים: מוזיאון ישראל, ירושלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאוני חיפה, מוז"א- מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, המוזיאון לאמנות האסלאם, מוזיאון וילפריד ישראל, מוזיאון הנגב לאמנות, מוזיאוני בת ים, מוזיאון העיר תל אביב, מוזיאון ינקו- דאדא, מוזיאון בית השומר, מוזיאון המזגגה, מוזיאון בית אוסישקין ועוד. לראשונה ייפתחו גם מוזיאוני המדע: מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, מדעטק, פארק קרסו למדע, הטכנודע וגן המדע.
מוזיאון אום אל פאחם (צילום: יגאל פרדו)
"חברושקה" תערוכת טקסטיל. בית הנסן, ירושלים
בתערוכת הטקסטיל החדשה "חברושקה" בבית הנסן בירושלים, המעשייה הרוסית אודות קְרוֹשֶׁצְ'קָה-חַבְרוֹשֶׁצְ'קָה וחברתה הפרה המנומרת הופכת לקומיקס שטיחים ענק ללא מילים, בסגנון ייחודי המערבב מוטיבים מאגדות עם מוכרות כמו סיפור סינדרלה ועוץ לי גוץ לי עם השפה האיורית של המאיירות בתיה קולטון ורוני פחימה.
התערוכה מתפרשת על שתי גלריות: בקומת הכניסה בגלריה המרכזית, לצד הקומיקס המלא של ״חברושקה״, מוצגות העבודות ״קברי האורגות״ ו״אורגות ובוכות״, עבודות שהן דימויי דיוקן עצמי של היוצרות ומתייחסות לזמן ולקשיים הכרוכים ביצירת עבודות הטקסטיל. בגלריה הקטנה מוצגות עבודות מתוך תהליך היצירה, רעיונות שנגנזו, סקיצות וניסיונות לצד פיתוחים חדשים לתערוכה עתידית.
נעילה: 1.8
מראה הצבה "חברושקה בירושלים" (צילום: דור קדמי)
חברושקה בירושלים (צילום: דור קדמי)
"מלכת היופי של ירושלים". בית ליסין, תל אביב
"מלכת היופי של ירושלים" בעיבוד בימתי לספרה רב המכר של שרית ישי לוי, מאת ליאת פישמן לני ושלומית ארנון בר לב, עולה על בימת תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר בבימויו של אודי גוטשלק.
זוהי דרמה רומנטית המתרחשת ערב קום המדינה. סיפורה המטלטל של לונה, שכונתה בפי כל "מלכת היופי של ירושלים", בת למשפחה ירושלמית ספרדית ותיקה. לונה מתאהבת בדוד האשכנזי, שחזר משירות צבאי במסגרת הבריגדה היהודית באירופה. היא נישאת לו למרות התנגדותן של אמה וסבתה, ומתפכחת כשהיא מגלה שלאהבה פנים רבות ומפתיעות.
בהשתתפות: דניאל גל/כרמל בין, יורם טולדנו, קרן צור, דינה בליי, מאי קשת, ואחרים. הצגות ראשונות: 13-10 במאי
עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.
הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.
בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.
נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.
עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.
את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.
על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.
מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.
מחבר להקה לסולן
במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.
לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון' והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
שנות ה-80 העליזות
בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.
עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.
בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.
בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית
לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.
גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.
לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!
רשימת השירים בעריכה המיוחדת
יעלה ויבוא
נתתי לה חיי (להקת כוורת)
גן סגור (הכבש השישה עשר)
תשע בכיכר (גזוז)
שטח ההפקר
רחוב סומסום
הופה היי
היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
הא או (גזוז)
אני שוב מתאהב
לידיה הלוהטת (דודה)
לוליטה
יו יה (כוורת)
הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
טוב שבאת
אלף כבאים (דודה)
למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
טנגו צפרדעים (כוורת)
חורף
לכבוד הקיץ (גזוז)
והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
בואי נישאר
בלעדייך
הו מה יהיה
חייך וחיי (עם ריטה)
יש אי שם
פרח
אני אוהב אותך חזק
אין עוד יום
שלל שרב
רוני (גזוז)
כלים שלובים
פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי)
נגיעה אחת רכה
נערה במשקפיים
הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
אני אוהב (הכבש השישה עשר)
תנו לגדול בשקט
אמא ודני (גזוז)
סוס עץ
שירות עצמי (כוורת)
ציפי פרימו (גזוז)
שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל)
שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
ילד מזדקן (כוורת)
נאחז באוויר
מה אתה בכלל יודע על אהבה
לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
עדיין מחכה לך
יורם
מסע אלונקות (עם ששת)
שירי סוף הדרך
עד הבוקר (כשנולדתי)
העיקר זה הרומנטיקה
ככה היא באמצע (כוורת)
שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
בשדה ירוק
כמעט סתיו
עניין של זמן
סימן שאתה צעיר
ערב אבוד
היא לא תדע (גזוז)
לך ספר לסבתא (כוורת)
איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
אין לי כסף
הכל פתוח
נם לא נם
חללית (גזוז)
שיר מלחים (כוורת)
אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
תקלה מהתחלה (גזוז)
דרך ארץ
גובינא (גזוז)
צל עץ תמר (זהו זה)
ריקוד ירח
עדן
אני אומר מילה (עם רונה קינן)
מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
מי תרצי
סורו מני
אל הגבים
זמר לספינה
בין שלוש ובין ארבע
זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
נובמבר
בקצה ההר
הו איזה לילה
אם יוולד לי ילד
כשאת מחייכת
אם היינו
עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
שיר לשירה (זהו זה)
בבוקר
שלושה בלילה בעיר
אחלה עולם (עם מאור כהן)
נחמד (כוורת)
'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
