בתוך 48 שעות מתחילת המלחמה באיראן הודיעה ישראל כי היא השיגה עליונות אווירית על מערב איראן, כולל הבירה טהרן. מטוסי קרב ישראליים הטילו פצצות מתוך שמי איראן במקום להסתמך על טילים ארוכי טווח יקרים. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" מדובר בהישג שחיל האוויר הרוסי העצום לא הצליח להשיג באוקראינה בשלוש שנים וחצי של לחימה. הכישלון הזה הוא אחת הסיבות לכך שמוסקבה שקועה במלחמה שוחקת וספגה אבדות רבות מאז פברואר 2022.
אז איך בעצם השיגה ישראל בתוך 48 שעות באיראן את מה שרוסיה לא השיגה במשך שלוש שנים וחצי באוקראינה?
לפי המאמר שתי המלחמות שונות מאוד במובנים רבים – ראשית, אין מרכיב יבשתי קונבנציונלי במערכה הישראלית באיראן. אבל הניסיון של שני העימותים הללו, שנצפה מקרוב על ידי צבאות ברחבי העולם, מחזק את מה שמתכנני המלחמה יודעים כבר עשרות שנים: שליטה באוויר היא הכל, כל עוד ניתן להשיג אותה.
"שתי המערכות מראות את החשיבות הבסיסית של עליונות אווירית כדי להצליח במטרות הצבאיות הכוללות", אמר הגנרל בדימוס דיוויד דפטולה, דיקן מכון מיטשל ללימודי תעופה וחלל, שפיקח על המבצעים האוויריים של בעלות הברית נגד הטליבאן ואל-קאעידה באפגניסטן ב-2001.
"במקרה של מלחמת רוסיה-אוקראינה, אתה רואה מה קורה כשאף אחד מהצדדים לא יכול להשיג עליונות אווירית: קיפאון והאצלה ללוחמה מבוססת התשה", אמר. במקרה של מלחמת ישראל-איראן, זה מאפשר להם חופש לתקוף ללא הפרעה היכן שיש להם עליונות אווירית על חלקים מאיראן".
במאמר נכתב כי התקיפות הישראליות הראשונות בוצעו באמצעות מטוסי F-35 חמקנים מהדור החמישי, ששופרו בשינויים ישראליים. כעת, לאחר שרוב ההגנה האווירית האיראנית דוכאה, מטוסי קרב ישנים יותר כמו F-15 ו-F-16 מצטרפים ללחימה. ישראל גם החלה להטיל פצצות מונחות לטווח קצר JDAM ו-Spice, שהן זולות ונפוצות בהרבה מטילים, ומביאות תוצאות הרסניות.
מטוס F35 (צילום: עופר צידון, פלאש 90)
עוד נכתב, כי לישראל יש כעת "את היכולת להשתמש בכל מערך הנשק ההתקפי שלה ביעילות רבה יותר", אמר מרטין סמפסון, שניהל את המבצעים האוויריים הבריטיים נגד דאעש בסוריה ובעיראק וכיום עומד בראש משרד המזרח התיכון של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים. "מהצד של ישראל, מטרת המערכה היא להשמיד ולפגוע – ולאיראן אין את היכולת הזאת".
"הישראלים בהחלט למדו מהכישלונות הרוסיים – ומההצלחות האוקראיניות – כשהם תכננו את המערכה שלהם נגד איראן. אבל, אומרים גורמים צבאיים ואנליסטים, הלקח הברור ביותר עד כה הוא שחיל האוויר הישראלי מסוגל יותר מהרוסים – בעוד שאוקראינה טובה בהרבה בהגנה מאיראן", נכתב.
"ישראל השיגה הפתעה ותחרות יתר על ההגנה האווירית של איראן, שהיוותה מטרה קלה בהרבה מההגנה האווירית של אוקראינה כמעט בכל מובן", אמר מייקל קופמן, עמית בכיר בקרן קרנגי ומומחה לצבאות רוסיה ואוקראינה. "גם הא-סימטריה ביכולת האיכותית בין חיל האוויר הישראלי לרוסיה היא עצומה וניתן להבחין בה בקלות".
חיל האוויר האיראני (צילום: Iranian Army/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
אדוארד סטרינגר, שניהל את המערכה האווירית בלוב ב-2011 ועמד בראש המבצעים במשרד ההגנה הבריטי, אמר כי התרבות הכוללת, האימונים המתוחכמים והחדשנות של חיל האוויר הישראלי, בשילוב עם שילובו ביכולות המודיעין והסייבר, הם הסיבה העיקרית לכך שהישראלים הצליחו היכן שהרוסים נכשלו. "כל מה שיש לרוסים זה טייסים. הם מגדלים את הטייסים האלה להניע ארטילריה מעופפת, וזהו", אמר.
המאמר טוען כי "בדיוק כמו אוקראינה, שמטוסי הקרב הסובייטיים שלה היו מיושנים מאוד עד 2022, לאיראן אין מטוסי קרב המסוגלים לשרוד קרבות אוויר-אוויר עם אויבתה. עם זאת, בניגוד לאוקראינה, טהרן נכשלה באופן מרהיב בארגון הגנה אווירית קרקעית באופן שעלול היה לפגוע משמעותית ביכולתם של מטוסי האויב לפעול מעל שטחה".
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין (צילום: Sputnik/Gavriil Grigorov/Pool via REUTERS)
"בעיקרון, מה שישראל עשתה עם איראן זה מה שרוסיה רצתה לעשות עם אוקראינה: הם חשבו שהם יכולים להסתנן ולערוף את ראשו של המשטר האוקראיני", אמר מייקל הורוביץ, פרשן גיאופוליטי ישראלי. אבל התברר שלחברה האוקראינית יש חוסן ואי אפשר לחדור אליה כל כך בקלות, ואילו כשמדובר באיראן, המשטר כל כך לא פופולרי, שקל למצוא שם אנשים שיסכימו לעבוד עם ישראל".
"זה משחק מספרים, ונראה שידה של ישראל על העליונה, כי הם יכולים עכשיו לרדוף אחרי הטילים שיורים עליהם בהתקפה ישירה. אחרי הכל, הדרך הטובה ביותר לירות טיל היא על הקרקע כשהוא בתוך מיכל, ולא באוויר בזמן שהוא טס", אמר הגנרל בדימוס בחיל האוויר האמריקאי טימותי ריי, לשעבר מפקד פיקוד התקיפה הגלובלי של ארצות הברית. "מה שהישראלים עושים זה רק למנף בהתמדה יתרון".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.