על פי דיווחים בתקשורת ההודית, הודו הציעה ליוון באופן בלתי רשמי את הטיל האסטרטגי מסוג LR-LACM- טיל שיוט לטווח ארוך שמיועד לפגיעה במטרות קרקעיות. מדובר בטיל בעל יכולות מתקדמות, שאם ייכנס לשירות בצבא היווני, עשוי לשדרג באופן משמעותי את יכולות ההרתעה של יוון באזור.
ההצעה ההודית דווחה על רקע ביקורו הרשמי של ראש המטה של חיל האוויר ההודי, פתחראך איי.פי. סינג (A.P. Singh), ביוון לפני מספר ימים. במהלך ביקורו נפגש עם מקבילו היווני, ביקר במתקני חיל האוויר, השתתף באימון בסימולטור של מטוסי רפאל ושוחח עם טייסים ואנשי צוות. הביקור סימן המשך להידוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות.
במסגרת תערוכת הביטחון הבינלאומית DEFEA-25, שהתקיימה באתונה לאחרונה, הציגה הודו את טיל השיוט LR-LACM, שנחשב למערכת מתקדמת מאוד בפיתוחו של ארגון המחקר והפיתוח הביטחוני ההודי DRDO. לדברי נציגי החברה, הם הביעו עניין בשיתופי פעולה עם מדינות שונות – ובפרט עם יוון.
לפי הדיווחים, שילובו של טיל מסוג זה במערך הצבאי של יוון יוכל, בין השאר, לאפשר פגיעה מדויקת ומהירה בשדות תעופה, בסיסי מכ"ם, מערכות נ"מ ותשתיות אסטרטגיות במקרה של עימות צבאי. הטיל מסוגל לשאת ראש קרבי קונבנציונלי או גרעיני, ומותאם לשיגור מפלטפורמות קרקעיות וימיות – בטווחים של עד 1,500 ק"מ מהיבשה ועד 1,000 ק"מ מהים.
בהקשר זה, כלי תקשורת בהודו וביוון קשרו את הצעת הטיל למערך ההרתעה היווני מול טורקיה. לדבריהם, במקרה של עימות בין שתי המדינות, יכולת לפגוע בתשתיות אסטרטגיות בטווח כזה תוכל להעניק ליוון יתרון משמעותי – בדומה למהלכים שנקטה ישראל נגד איראן באפריל האחרון.
עוד דווח כי הטיל מצויד במערכת הנחיה מתקדמת, בעלת דיוק גבוה, ומסוגל לבצע תמרונים מורכבים שמאפשרים לו לחדור מערכות הגנה אווירית מתקדמות. לטענת מקורות הודיים, הטיל עבר את כל ניסויי ההשקה בהצלחה בנובמבר 2024, ונמצא כיום בשלב ההטמעה הסופי לקראת כניסה לשימוש מבצעי בצבא ההודי עד סוף 2025.
Reports : India has unofficially offered it's Long Range Land Attack Cruise Missile (LR-LACM) to #Greece. pic.twitter.com/WHqZNIyUVu
הפרשנים מדגישים כי השגת נשק מהסוג הזה אינה עניין של תצוגת תכלית בלבד. כפי שהראו העימותים האחרונים בין ישראל לאיראן, יכולת תקיפה בעומק שטח אויב הפכה לכלי חיוני בזירה האסטרטגית. על פי הדיווח, מתקפת הפתע של ישראל השביתה חלק ניכר ממערך ההגנה האווירית של איראן בתוך שעות ספורות – מה שממחיש את הפוטנציאל של כלי נשק מסוג זה.
במערכת הביטחון ההודית מציינים כי הטיל LR-LACM מעניק יתרון מבצעי משמעותי גם לצי ההודי, ומאפשר יכולות תקיפה "מעבר לאופק" בזירת האוקיינוס ההודי. נכון לעתה, הודו נערכה לבצע ניסוי שיגור נוסף של הטיל לקראת סוף השנה, כדי להשלימו לשלב מבצעי מלא. מהדיווחים עולה כי שיתוף הפעולה עם יוון עשוי להוות חלק מאסטרטגיית הרחבת הייצוא הביטחוני של הודו, תוך חיזוק קשרים עם מדינות מפתח בזירה האירו־ים תיכונית.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.