ד”ר ליליה צ’ק, אמנית סביבתית ישראלית ויוצרת הפרויקט החדשני “שיר ערש לאלמוגים”, החליטה לפרוש מפסטיבל "OPEN NIGHTS 2025" ביוון לאחר שהמארגנים דרשו ממנה לגנות את פעולות ישראל בעזה כ”רצח עם”. הפרויקט של ד”ר צ’ק מטרתו להציל שוניות אלמוגים באמצעות נופי קול המופקים בבינה מלאכותית, ונושא שימור המים בפסטיבל התאים בצורה מושלמת למשימתה הסביבתית.

“זה מצב גרוע לכל אומני ישראל, בעצם הסיפור הזה זה דוגמה רעה, זה מסביר מה קורה עם כל האומנים”, אמרה ד”ר צ’ק בראיון. “אני הרגשתי את זה כל הזמן, אבל זה היה נסתר. נגיד אני שולחת את העבודה שלי לפסטיבל בינלאומי, וקיבלתי תמיד תשובות חיוביות. פתאום, עכשיו, אחרי שבעה באוקטובר, אני מקבלת תשובות שליליות”.

ד”ר צ’ק סיפרה כי שלחה את עבודתה להציג אותה ביוון, וכנראה המארגנים לא ראו או שמו לב שהיא ישראלית ושזהו פרויקט ישראלי. “הזמינו אותי להיות בפסטיבל הזה, וכתבו לה מכתב שהעבודה שלי פשוט מצוינת, 'אקסלנט', ככה הם כתבו, ומאוד מאוד חשובה להם ולכל העולם”. היא הוסיפה שהיא שמחה מאוד כי זה בדיוק התחום שבו היא עובדת״.

‏אולם לדבריה השינוי חל כאשר נודע להם שהיא ישראלית: “פתאום, כשהם גילו שאני ישראלית, אז הם שלחו לי מכתב, שאו שאני ככה אומרת בפומבית, מכריזה שאני נגד רצח עם שישראל מבצעת בעזה, או שאני לא יכולה להשתתף בפסטיבל הזה הבינלאומי”, תיארה את הרגע. כשנשאלה איך הרגישה כשקיבלה את המכתב, היא ענתה: “הרגשתי רע, זה היה לא נעים. כי זה באמת נתקלתי פעם אחת שמזמינים אותי, ואחר כך דורשים ממני עמדה פוליטית”.

ד”ר צ’ק הדגישה כי הפרויקט שלה בכלל לא קשור לפוליטיקה. “זה נקרא שיר הערש לאלמוגים, ומדובר על אקולוגיה ושילוב עבודה עם מדענים. באמת העבודה הזאת קשורה לביו-ארט, זה אמנות שמחבר מדע, ביולוגיה ואמנות, והוא יכול באמת להציל את העולם, השילוב הזה, אני מאמינה בזה”. היא הוסיפה כי הפרויקט שלה הוא חלק קטן ממיזם גדול יותר שכבר הציגה במספר מקומות, כולל באיטליה השנה, ובפסטיבל בסינמטקה בתל אביב לפני מספר שבועות.

האומנית ציינה שהשתתפה בשני כנסים בינלאומיים של כתב העת ליאונרדו, ספרה על עבודתה וקיבלה שני פרסים. “בחרו אותי להשתתף בפסטיבל באיטליה ובפסטיבל בתל אביב, שהאוצרת מניו יורק, ועכשיו יצא עיתון איטלקי שכתב על העבודה שלי. זה בעצם עיתון על האומנים שעובדים באמנות מודרנית, Contemporary Art, ומשתמשים ב-AI”.

ד”ר צ’ק הסבירה שבעבודתה היא רוצה לעבוד עם מדענים שמצילים אלמוגים במצרים, ירדן, סעודיה וסודאן. “אני חושבת שאני, עם הפרויקט שלי, מחברת מדענים ואמנים מכל המדינות, אפילו שהמדינות לא חברות. ורציתי להשתמש מאוד בטכנולוגיות ישראליות, לכל מיני, לפתוח בעיות טכנולוגיות, ולא רק שלנו, גם עולמית, כי בעצם אלמוגים לא נמצאים רק אצלנו, הם נמצאים בהמון מקומות בעולם”.

היא ציינה: “חשבתי שאם אנחנו יכולים להציל את האלמוגים שלנו, אז אנחנו יכולים בכלל להציל את כל האלמוגים בעולם. ויש בזה גם איכשהו כזה רעיון שלי של תיקון עולם. זה מה שקשור לישראל ממש, דרך הטכנולוגיות”.

“מבחינת תרבות, אני חושבת ממש שאומנות צריכה לבנות קשרים ולא קירות”, הצהירה ד”ר צ’ק. “באמת, אני הרגשתי כאילו איזשהו שליחה של ישראל, ומה שאני עושה, אני מנסה באמת לחבר את הטכנולוגיות הכי הכי מתקדמות בדברים שלי”. היא הוסיפה שעכשיו היא עובדת הרבה עם תוכנות AI ומציגה אותן, אבל “עכשיו פחות, בגלל ה-BDS. פשוט אף פעם לא נתקלתי. זו באמת פעם ראשונה שזה קרה ככה פומבי”.

למרות האכזבה, ד”ר צ’ק הביעה צער מיוחד בנוגע ליוון. “באמת, זה לא החלטה קלה. הפסטיבל הזה ביוון, הם אמורים להתחיל בסוף אוגוסט עד נובמבר, משהו כזה, אבל נאלצתי, כי את יודעת, אני מאוד אוהבת יוון, אני הייתי שם לפחות חמש פעמים. אני חושבת שמה שנמצא באקרופוליס, על הפרתנון ודברים כאלה, זה מקור של כל האמנות והתרבות של כל העולם. בשבילי המדינה הזאת נורא חשובה, ומאוד חבל שדווקא ממנה קיבלתי את ההודעה הזאת”.

כפי שצוין על ידה ״כאשר פסטיבלי אמנות הופכים לפלטפורמות של אפליה פוליטית, הם בוגדים בשפה האוניברסלית שהאמנות מייצגת. הפרויקט שלי מתעלה מעל פוליטיקה – הוא עוסק בהגנה על החיים עצמם”. האירוע מדגיש את החששות הגוברים לגבי חרמות תרבותיים המכוונים נגד אמנים ישראליים, גם כאשר עבודתם מתייחסת לאתגרים סביבתיים גלובליים המועילים לכל האנושות.