Connect with us

חדשות בעולם

"ההנהגה לא רוצה להחזיר אותם": רבבות בעצרת למען החטופים

Published

on




רבבות של אנשים התכנסו הערב (שבת) בכיכר החטופים בתל אביב לעצרת מרכזית של משפחות החטופים. בעצרת שנושאה "אנו קרובים לנקודת האל חזור, ליקירינו אין זמן", דרשו משפחות החטופים השבה מיידית של יקיריהן והטיחו ביקורת חריפה בממשלת ישראל. "תצאו לרחובות! תזעקו את הזעקה שלנו! הצטרפו אלינו הערב, ומחר ישראל עוצרת", קראו המשפחות לציבור הרחב.

במקביל, בערוץ 12 דווח על פי גורם ביטחוני: "אנחנו מודעים לעומס הגדול על משרתי הסדיר והמילואים, ועושים מאמץ שהתוכנית לכיבוש העיר עזה תיבנה בהתאם לזה. לכל אורך בניית התוכנית, החטופים עומדים לנגד עינינו בכל החלטה. כל צעד מחושב".

דנה סילברמן סיטון, אחותה של שירי ביבס ודודתם של כפיר ואריאל ביבס שנרצחו בשבעה באוקטובר, פתחה את העצרת בנאום רגשי וחד נגד הממשלה. "אני עומדת כאן היום לא רק בשם עצמי, אלא בשם משפחה שכבר איננה – הוריי, אחותי, האחיינים שלי. אין להם קולות, אז אני מדברת בשבילם ובשביל כל מי שעדיין כלואים, בזמן שיש כאלה שממשיכים פה כאילו הכול נורמלי", אמרה.

כפיר ואריאל ביבס (צילום: באדיבות המשפחה)
כפיר ואריאל ביבס (צילום: באדיבות המשפחה)

סילברמן סיטון תיארה את המציאות הבלתי נסבלת: "שום דבר לא נורמלי במדינה שבה משפחות לא יודעות אם יקבלו את יקיריהן חיים או מתים. שום דבר לא נורמלי בממשלה שמתפקדת כאילו הזמן לא אוזל, בזמן שחיילים ואזרחים מתים במנהרות, והמנהיגים מעלים פוסטים על אחדות מדומה".

היא האשימה את המדינה בהפרת הבטחה קדושה: "כשהחטופים נלקחו, המדינה הבטיחה להחזירם. הבטחה קדושה. קרוב לשנתיים אחרי – מה יש לנו? סיסמאות, מבצע רודף מבצע, ותחושת נטישה. איך ייתכן שצריך לצעוק ולהיאבק כדי להזכיר שיש אנשים שחיים בגיהנום?".

סילברמן סיטון ביקרה את הממשלה: "מאות ימים חלפו מאז, וזה לא שהם נשכחו  הם נזנחו. הממשלה מעדיפה לדאוג לעצמה, מרסקת את החברה הישראלית בשם הישרדות פוליטית. הצעירים יוצאים לקרב ומחזירים אותם בארונות, בזמן שבכנסת מדברים על ‘חוסן’ ו’ניצחון’ כאילו מדובר במשחק".

היא סיימה בהכרזה על מאבק מתמשך: "זו לא רק אוזלת יד זו הפקרה. מדינה שלא עושה כל שביכולתה להשיב את בניה מאבדת את זכותה לקרוא לעצמה מדינה. אני לא מוכנה להתרגל. הממשלה לא עובדת בשבילנו, לא בשביל המשפחות, לא בשביל החטופים היא עובדת בשביל עצמה".

עצרת למען החזרת החטופים (צילום: אבשלום ששוני)
עצרת למען החזרת החטופים (צילום: אבשלום ששוני)

איציק הורן, אביו של איתן הורן החטוף ושל יאיר הורן ששב מהשבי, נשא נאום מרגש שבו תיאר את הכאב האישי לצד ביקורת מדינית חריפה. "איתן בני הצעיר איש חינוך ברמח אבריו, אוהב אדם, צנוע, וציוני אשר עלה בגיל צעיר ארצה ובחר בישראל כבית".

הורן חשף את העינוי הנפשי של ההמתנה: "בכל לילה אני נרדם עם התקווה שאקום לבשורה ובכל בוקר מתאכזב מהמציאות. עוד מעט 700 יום והם עדיין בעזה". הוא תקף את החלטת הקבינט: "למה לאחר הצפייה בסרטוני ההרעבה, והעדויות הקשות של החטופים שהושבו ארצה על הסבל הרב, העינויים והטרור הפסיכולוגי, מחליט הקבינט על תכנית לכיבוש הרצועה המהווה גזירת דין מוות לחטופים החיים?".

הוא ציטט נתוני דעת קהל: "80% מהעם בעד הפסקת המלחמה והשבת החטופים. אסור לשתוק!". בסיום נאומו הטיח הורן האשמה ישירה: "הם שם כי ההנהגה לא רוצה להחזיר אותם הביתה. הגיע הזמן להחזיר את כולם בהסכם – לשיקום, לקבורה ולשפיות. עכשיו! עכשיו! עכשיו!".

איתן הורן (צילום: מטה משפחות החטופים והנעדרים)
איתן הורן (צילום: מטה משפחות החטופים והנעדרים)

נגה וייס, שורדת השבי ובתו של אילן וייס שנרצח ונחטף, שיתפה את הקהל ברגעים האחרונים עם אביה ובכאב המתמשך של המשפחה. "שלום לכולם, אני נגה וייס, הבת של אילן וייס מקיבוץ בארי. לפני שבוע ציינו את ערב ט"ו באב וגם את יום הנישואים ה-30 של ההורים שלי. במקום לחגוג אותו ביחד, אמא שלי ציינה יום נישואים שני בלי אבא", פתחה וייס.

היא תיארה את אופיו של אביה: "אבא שלי היה אדם שמבטא את האהבה שלו דרך דאגה לאחרים. הוא הגיע לכל מקום שהיה צריך אותו, אם מישהו הסתבך באיזה נושא, אבא תמיד נרתם לעזרה, בלי לחשוב על המאמץ והזמן שהנושא גוזל ממנו".

וייס סיפרה על הבוקר: "בבוקר השבעה באוקטובר אבא היה סגן ראש צוות החירום היישובי של הקיבוץ. כשאמרו לו שיש חשש לחדירת מחבלים הוא לא היסס לרגע, לקח את המפתחות של הנשקייה ולמרות הסכנה, יצא מהבית כדי להגן עלינו ועל הקהילה כולה. זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו".

עצרת למען החזרת החטופים (צילום: אבשלום ששוני)
עצרת למען החזרת החטופים (צילום: אבשלום ששוני)

הרגע המשמעותי ביותר היה הפרידה: "באותה שבת, כשאבא יצא מהממ"ד ב-7:15 בבוקר, ביקשתי ממנו שישמור על עצמו, והוא אמר לאמא ולי לא לדאוג, שעוד כמה דקות זה נגמר והוא חוזר. עברו 680 ימים מאז. וזה לא נגמר, ואבא שלי עדיין לא חזר. כשהוא כבר יחזור, זה יהיה כדי להיפרד לתמיד. זה יהיה כדי להיקבר באדמת המקום שאהב".

וייס תיארה את הכאב המתמשך: "הסוף שלנו לא יהיה טוב, אבל גם לנו מגיע סוף. אנחנו מחכות לסגירת המעגל הזאת, מקום לבוא אליו ולהרגיש את אבא. גם על הזכות להתאבל צריך לצאת למאבק. מציאות שבורה".

היא סיימה בהכרזה נחושה: "אבא שלי הציל אותנו. עכשיו תורנו להציל אותו. אותו ואת 49 אחים ואחות שלנו שמוחזקים בגיהנום כבר 680 ימים. אזרחים שנחטפו מהמיטות שלהם, אזרחים שרק יצאו לבלות במסיבה, חיילים ששמרו עלינו. ורק אנחנו נשארנו לשמור עליהם עכשיו. קוראים לי נגה וייס, אבא שלי היה גיבור, ואני עוצרת את המדינה יחד איתכם עד שמחזירים לי אותו, ומחזירים את כולם".

אילן וייס (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
אילן וייס (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

פושפה ג’ושי, שהגיעה מנפאל כדי לחפש את אחיה ביפין ג’ושי החטוף, הביאה נקודת מבט בין לאומית למאבק. "שמי פושפה, אני אחותו של ביפין ג’ושי, שנחטף ב־7 באוקטובר מקיבוץ עלומים. אחי הוא סטודנט שנקלע למלחמה שאין לו בה כל צד", אמרה ג’ושי.

היא תיארה את הקושי להגיע עד לישראל: "לקח לנו 22 חודשים למצוא את הכוחות להגיע לכאן. היינו מבודדים בנפאל, מופרדים בשפה, בתרבות ובפחד. התמקדנו בלהתפלל עבורו, אבל תפילות אינן מספיקות".

ההשפעה של הסרטונים האחרונים הייתה קשה במיוחד: "הסרטונים האחרונים של רום ואביתר ריסקו אותנו. אמא ואבא שלי שבורים, בקושי מחזיקים מעמד. הם מתגעגעים לבן היחיד שלהם". היא הוסיפה: "אני מתגעגעת לחבר הכי טוב שלי זה שחולם לגדל בננות כדי לייצר צ’יפס בננות. הבחור היצירתי, המצחיק".

עצרת למען החזרת החטופים (צילום: אבשלום ששוני)
עצרת למען החזרת החטופים (צילום: אבשלום ששוני)

השאלות הקשות העיקו על המשפחה: "כמעט שנתיים בלי סימן חיים. האם הוא גווע ברעב? פצוע? חי? איך אפשר לשרוד 680 ימים בגיהינום?".

ג’ושי פנתה לזירה הבינלאומית: "אנחנו מתחננים לנשיא טראמפ ולממשלת ארצות הברית להישאר מחויבים לעסקה שתשיב את כל החטופים הביתה. אנו קוראים לממשלות ישראל ונפאל להצטרף למאמץ הזה".

בסיום נאומה, נאמה ג’ושי לאחיה בנפאלית מילים של אהבה ותקווה: "אני מאוד מתגעגעת אליך, אחי. אני כל הזמן נזכרת בקול שלך ובחיבוק שלך. אני מתגעגעת מאוד לשמוע אותך שר וצוחק. אל תאבד את האמונה, תהיה חזק, תמשיך לחיות! אני אוהבת אותך".

עצרת למען החזרת החטופים (צילום: אבשלום ששוני)
עצרת למען החזרת החטופים (צילום: אבשלום ששוני)

מור גודארד, בתה של מני גודארד שנרצח ונחטף מקיבוץ בארי, נשאה "מכתב לאבא" בעצרת, ביום שלאחר יום הולדתו ה-75 שלא נחגג. "אתמול היית אמור לחגוג יומולדת 75. לפתוח את הבוקר בבריכה של הקיבוץ ולשחות 76 בריכות. מנהג שסיגלת לך במהלך השנים", פנתה לאביה הנעדר.

היא הזכירה את ההקרבה: "אתה ואמא ורוב החברים שלכם, בני גילכם, ההורים של החברים שלנו, הייתם המגן האנושי ביום הנורא הזה, כדי שאנחנו נישאר בחיים". גודארד תיארה את הקרב על הישרדות: "שעות רבות נלחמנו על חיינו, המחבלים הגיעו גם אליי הביתה, הם ניסו לפרוץ את הממ"ד ונלחמתי, כמו נמרה, כמו שלימדת אותי, נלחמתי על הילדים, על הנכדים שלך, ושרדנו".

היא פנתה בביקורת חריפה הופנתה כלפי הממשלה: "הציבור רוצה לסיים את המלחמה ולהחזיר את 50 החטופים, עכשיו ומייד. תעשו את הדבר הנכון מבלי לחשב פוליטיקה כל הזמן". היא תקפה את ההחלטה האחרונה: "לפני כמעט חודש, היה נראה שזהו, שמגיעים לעסקה. אבל הכל התפוצץ בפרצוף, במקום עסקה, ממשלת ישראל החליטה לכבוש את עזה, ובעצם גזרה גזר דין מוות לחטופים החיים ודין היעלמות לחללים החטופים".

גודארד סיימה בקריאה למאבק: "מחר המדינה עוצרת. לא שותקת יותר. האזרחים ייצאו בהמוניהם ויזעקו את הזעקה הערכית והמוסרית היחידה שחשובה בעת הזאת, הקריאה לעסקה כוללת להחזרת כל החטופים הביתה. כי אין לנו ארץ אחרת".

מני גודארד ז''ל (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
מני גודארד ז"ל (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

כל הנואמים התאחדו סביב הקריאה ליום עצירה מחר . איציק הורן הדגיש: "מחר ישראל עוצרת ואני קורא לכולם וכולן להצטרף. זהו אינו יום חופש ובילוי זהו יום של זעקה". דנה סילברמן סיטון סיכמה את רוח העצרת: "אנחנו כאן כדי לומר בקול ברור: ככה אי אפשר להמשיך. האחריות למחדל חייבת להיות ממומשת. התקווה לא תבוא מלמעלה – היא תבוא מאיתנו, מהרחובות, מהכיכרות, מהלבבות שלא מוכנים לשתוק".

העצרת הסתיימה במסר מאוחד של המשפחות: "את המדינה הזאת לא נציל עם סיסמאות ריקות, אלא עם אזרחים שלא שותקים מול עוול, שמבינים שהאחדות האמיתית היא אחריות הדדית. אם הממשלה איבדה את הדרך – אנחנו נשרטט שביל חדש. זה הזמן לישראל חדשה – מדינה של חמלה, אמת ואחריות".

מדוברות קיבוץ ניר עוז: שורדת השבי שרון קוניו בפניה למקבלי ההחלטות בעצרת בכרמי גת: "הלחץ הזה שאתם מדברים עליו, לוחץ על הצוואר של דוד". לירן ברמן: "מחר זו ההתחלה. אם זה לא ישפיע, אנחנו נעשה דברים גדולים יותר"

ברגעים אלה מתקיימת העצרת השבועית של קהילת ניר עוז בכרמי גת, בהשתתפות כ-2,000 איש. מדבריה של שרון קוניו, שנחטפה ושוחררה עם שתי בנותיה מהשבי, ובעלה דוד עדיין בעזה: "המשפחה שלנו תקועה, חיה-מתה, מאז הרגע ההוא. ואני פונה אל מקבלי ההחלטות, אל כל מי שיש לו את הכוח, אבל שוכח שיש לו גם אחריות.

"איפה ההסכם? למה אין הסכם? מה עוד צריך לקרות כדי שתפסיקו לדבר על "עוד זמן", "עוד מבצע", "עוד לחץ צבאי" ותביאו הסכם שיביא את כולם הביתה? הלחץ הזה שאתם מדברים עליו, אתם יודעים על מה הוא לוחץ? על הצוואר של דוד. על הגוף של כל חטוף או חטופה. על התקווה שלנו".

"אתם יודעים מה המחיר של כל תקיפה? של כל דחייה? של כל הצהרה על "הכרעה"? זה חיים של אנשים. ואתם, מקבלי ההחלטות, תישאו באחריות אם הם לא יחזרו. החטופים הם לא "קלף מיקוח" והם לא "נזק משני". הם הבעלים שלנו, הבנים שלנו, האחות והאחים של כולנו.
הם אנשים שנלקחו מהמיטות, מהנובה, מהבסיסים".

"ואני פונה גם אליכם, הציבור – אתם שומעים אותנו ומרגישים את הכאב. אל תשבו בבית. אל תגידו "מה כבר אפשר לעשות". הצטרפו להשבתה מחר. צאו לרחובות, עמדו איתנו, הרימו קול. החטופים לא יכולים לזעוק, אז אנחנו נזעק כאן בשבילם".

מדבריו של לירן ברמן, אחיהם של החטופים גלי וזיו: "קהילת ניר עוז, אני מרכין את הראש מול מה שעברתם. יש לי משהו חשוב להגיד לכולם: בניר עוז אין ניצולים – כי אף אחד לא הגיע להציל! בניר עוז יש שורדים!  אנשים חזקים ומופלאים ששרדו את התופת הנוראית ביותר. גם האחים שלי, גלי וזיו, שורדים.הם שורדים כבר 680 ימים בגיהינום המנהרות בעזה. מעונים. מורעבים. בחושך".

"גם אותם עדיין אף אחד לא טרח להציל. לא אותם ולא את שאר החטופים. זה בלתי נתפס! היו הזדמנויות! היו אפשרויות! ולא הצלנו אותם! 
לפני כשנה נרצחו שישה חטופים במנהרה. גם הם שרדו עינויים ורעב, הם קיוו שנבוא להציל אותם. ואז ההנהגה שלנו שלחה את הצבא להתקרב והם נרצחו. פשוט כך. הכאב הזה לא יעזוב אותנו לעולם. אני לא מוכן שזה יקרה שוב!"

"זה התפקיד של כולנו שזה לא יקרה שוב. לכן אני קורא מכאן לכל איש ואישה – זה צריך לבוא מאיתנו, מהעם! מחר זו ההתחלה. אם זה לא ישפיע, אנחנו נעשה דברים גדולים יותר. מחר כולנו יוצאים החוצה לשבות ולעצור את המדינה! אני קורא לכם להצטרף! בכל דרך שמתאימה לכל אחד ואחת מכם. זה עלינו! למנוע את האסון ולהציל את החטופים ואת המדינה".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים